top of page
חיפוש

סיבו (SIBO) מסוג מימן גופריתי


סיבו SIBO ( Small Intestinal Bacterial Overgrowth) בהסבר פשוט, זהו מצב של תסיסת חיידקים ממזון עמילני וסיבים ויצירת גזים במעי הדק. סוג הגז תלוי בסוגי החיידקים שפולטים אותו.


קיימים 3 סוגי סיבו

סיבו- D- מהמילה diarrhea (שלשול): 40% מהמקרים, נוצר כתוצאה מגז מימן גופריתי.

סיבו- C- מהמילה constipation (עצירות): 35% מהמקרים, נוצר כתוצאה מגז מתאן.

סיבו- M- מהמילה mix (שלשול ועצירות לסירוגין): 25% מהמקרים, נוצר כתוצאה מגז מימן.


מהו גז המימן הגופריתי H2S

גז מימן גופריתי הוא גז שמיוצר באופן טבעי במערכת העיכול, וקיימת ניגודיות מסויימת בהשפעתו על הגוף. ברמות נמוכות, למימן הגופריתי ישנה השפעה אנטי דלקתית, אך ברמות גבוהות הוא עלול להיות מאד מזיק ולהוביל למצבים של דלקתיות, כיבים, עקה חמצונית במערכת העיכול ופגיעה בתפקודים שונים של המעי כמו: תנועתיות, פינוי פסולת תקין וויסות עצבי.

המימן הגופריתי נקשר לדלקות ומחלות חניכיים, באשת פה, גסטריטיס כרונית, קוליטיס, הליקובקטור פילורי, ואף סרטן המעי הגס (1). מחקרים מקשרים אותו גם לפגיעה בהפרשה הורמונלית ולהפרעות נוירולוגיות כמו הפרעות בויסות עצבי ופגיעה בזכרון .

מעבר לזה, למימן הגופריתי יכולת לשנות את מבנה המיקרוביום. חיידקים לקטיים (משפחת הלקטובצילוס) רגישים אליו. כמו כן המימן הגופריתי מוריד את ה PH של המעי ומחמצן את החומצה הבוטירית (חומצה חשובה לתפקוד תקין של המעיים והמיקרוביום).


תהליך ייצור המימן הגופריתי במעיים

המימן הגופריתי נוצר באמצעות תסיסה של חיידקים מסוג SRB (מיקרואורגניזמים מפרקי גופרית - Sulfur Reducing Bacteria כמו למשל ה Bilophila wadsworthia). אילו חיידקים שמתרבים במעי הדק וכחלק מתהליך יצירת האנרגיה שלהם, הם מפרקים גופרית (מינרל שמגיע מתזונה) ופולטים מימן גופריתי. (2)

יצור המימן הגופריתי גורם לפגיעה ברירית של המעי הגס ומונע פינוי פסולת תקין מהמעי.

שגשוג יתר של חיידקי ה SRB נקשרו עם תהליכים פרו-דלקתיים, עצירות והשמנה, ונמצאו ברמות גבוהות באנשים עם מעי רגיש ודלקות מעיים, קרוהן וקוליטיס (2).

התסמינים הקלאסיים של סיבו מסוג מימן גופריתי

- בחילות

- שלשולים

- עצירות יכולה להתרחש במידה והגז חודר גם למעי הגס, ונוצר מצב הקרוי

(Large Intestinal Bacterial Overgrowth – LIBO)

- גזים בריח גופרית (לא תמיד)

90% מהגזים הנוצרים במערכת העיכול הם ללא ריח. הריח של הגזים יכול ללמד אותנו על המתרחש בפנים. במקרה של ריח גופריתי חזק, ייתכן והסיבה היא סיבו מסוג מימן גופריתי.

תסמינים נוספים הקשורים לסיבו מסוג מימן גופריתי הם כאבי מפרקים וכאבים בשלפוחית השתן.


איך ניתן לאבחן סיבו מסוג מתאן גופריתי?

נכון להיום הבדיקת הנשיפה הזמינה לאבחון סיבו בודקת סיבו מסוג מימן ומתאן בלבד. יחד עם זאת, עדיין ניתן לאבחן את סוג הסיבו הזה על סמך התסמינים של המטופל והתוצאות שמתקבלות בבדיקת נשיפה (ששוללות סיבו מסוגים אחרים). ניתן גם לבצע בדיקת צואה למציאת SRB, בדיקה שיכולה לאבחן נוכחות של חיידקים מפרקי גופרית במעי הגס (3)(9) , לרוב מצב זה יתבטא בעצירות.


מהם המזונות המעלים רמות מימן גופרתי במערכת העיכול?

- חלבון מהחי, בדגש על בשר אדום

חלבון מבשר הוא רכיב חשוב לייצור גופרית על ידי חיידקי המעיים. נמצא שתזונה עשירה בבשר גרמה לעליה ביצור של מימן גופריתי במעי פי 5 לעומת דיאטה צמחונית, רמות הגז צנחו בעת מעבר לתזונה צמחונית עשירה בסיבים (4).

- שומן רווי, בדגש על מוצרי חלב

נמצא קשר חזק בין צריכת שומן רווי מחלב וריבוי חיידקי SRB (5).

תזונה רווייה בשומן מובילה לחוסר איזון של החיידקים במעי ומעלה רמות חיידקים צורכי גופרית כמו Bilophila wadsworthia וכן רמות מיקרואורגניזמים עמידים למיצי מרה (Alstipies, Bilophila, Bacteroides) וירידה ברמות חיידקי Firmicutes (יוצרי בוטיראט).

לעומת זאת, נראה קשר שלילי בין SRB לצריכה של שומנים חד ורב בלתי רוויים (אגוזים, זרעי שומשום, פשתן, דלעת, חמניה, , סרדינים, סלמון, הרינג, צ'יה אבוקדו, זיתים (6).

- בשר וביצים

עשירים בחומצות אמינו גופרתיות: מתיונין, ציסטאין, ציסטין וטאורין.

- פירות מיובשים

- אגוזי לוש ושקדים

- שום, בצל

- חזרת

- קמח סויה ומוצריו

- לחמים

- קאראג'ינאן מתחלב

- סולפטים וסולפיטים (חומרים משמרים)

- אלכוהול: בירה, סיידר, יין

- תזונת FODMAP

- תוספים שמכילים גופרית (חומצות אמינו למשל).

- ירקות מצליבים- כרוב, כרובית, ברוקולי- אמנם הם עשירים בגופרית.

יחד עם זאת, מחקר מעניין הראה שתזונה שעשירה במזונות אילו דווקא היתה קשורה לירידה ברמות חיידקי SRB , לכן בהקשר של המצליבים, יש לבדוק כל מקרה לגופו, לא בהכרח יש צורך להמנע ממזונות האילו לאורך זמן (8).

- אנטיביוטיקה-

פעמים רבות, נותנים אנטיביוטיקה כטיפול בסיבו, אך במידה ומדובר בסיבו מסוג מימן גופריתי, זה עלול להיות מאד בעייתי, מאחר והמנגנון של יצירת מימן גופריתי הוא בעל מכניזם הגנה מפני אנטיבקטריאליים מה שאומר שחיידקים יוצרי גופרית עמידים לאנטיביוטיקה. יתרה מכך, צריכה חוזרת של אנטיביוטיקה, בעצם מעלה רמות של מימן גופריתי!


לסיכום, הטיפול בסיבו מסוג מימן גופריתי הוא טיפול מורכב ומשתנה ממקרה למקרה. אנטיביוטיקה רחוקה מלתת מענה ולטפל לעומק בבעיה. הטיפול מצריך פרוטוקול תזונתי מוקפד, לצד צמחים ותוספים מבוססי מחקר.


רוצים לשמוע על טיפול בסיבו בקליניקה? הקליקו כאן


מקורות:

1. Gallego D, Clavé P, Donovan J, Rahmati R, Grundy D, Jiménez M, Beyak MJ. The gaseous mediator, hydrogen sulphide, inhibits in vitro motor patterns in the human, rat and mouse colon and jejunum. Neurogastroenterol Motil. 2008 Dec;20(12):1306-16

2. Singh, S.B.; Lin, H.C. Hydrogen Sulfide in Physiology and Diseases of the Digestive Tract. Microorganisms 2015, 3, 866-889. https://doi.org/10.3390/microorganisms3040866

3. Banik GD, De A, Som S, Jana S, Daschakraborty SB, Chaudhuri S, Pradhan M. Hydrogen sulphide in exhaled breath: a potential biomarker for small intestinal bacterial overgrowth in IBS. J Breath Res. 2016 May 10;10(2):026010

4. Magee EA, Richardson CJ, Hughes R, Cummings JH. Contribution of dietary protein to sulfide production in the large intestine: an in vitro and a controlled feeding study in humans. Am J Clin Nutr. 2000 Dec;72(6):1488-94

5. https://faseb.onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1096/fasebj.29.1_supplement.598.10

6. Melek Canan Arkan, The intricate connection between diet, microbiota, and cancer: A jigsaw puzzle, Seminars in Immunology,Volume 32,2017,Pages 35-42,ISSN 1044-5323,

7. Rey FE, Gonzalez MD, Cheng J, Wu M, Ahern PP, Gordon JI. Metabolic niche of a prominent sulfate-reducing human gut bacterium. Proc Natl Acad Sci U S A. 2013 Aug 13;110(33):13582-7.

8. Consumption of a diet rich in brassica vegetables is associated with a reduced abundance of sulphate reducing bacteria

9. C. Chassard,M. Dapoigny,K. P. Scott,L. Crouzet,C. Del'homme,P. Marquet,J. C. Martin,G. Pickering,D. Ardid,A. Eschalier,C. Dubray,H. J. Flint,A. Bernalier-DonadilleFunctional dysbiosis within the gut microbiota of patients with constipated-irritable bowel syndrome 08 February 2012

10. https://my.healthpath.com/resources/197


bottom of page