רגישויות למזונות יכולות להתבטא במגוון דרכים, החל מהפרעות במערכת העיכול ועד לבעיות במערכות אחרות כמו מערכת הנשימה, העור, מפרקים ואפילו מערכת העצבים.
הרגישות יכולה להיות הן לרכיבי מזון שונים כמו פחממות, חלבונים, שומנים, והן לחומרים שמוספים למאכלים כמו חומרי טעם וריח, חומרים משמרים ומתחלבים. כאשר צורכים מהרכיבים האילו יותר מדי, זה עלול לעורר תגובת יתר של מערכת החיסון, ולהתבטא בכאבי בטן, נפיחות, בחילות, כאבים שונים בגוף (ראש, מפרקים), שיעול, נזלת וליחה.
חשוב לשים לב, שיש הבדל גדול בין רגישות למזונות לאלרגיה למזונות. הסיבה הראשונית לרגישות למזונות היא הפרעה כלשהי בתפקוד של מערכת העיכול בעוד שהסיבה לאלרגיה למזון, היא חוסר סיבולת של מערכת החיסון לחומרים שחודרים לזרם הדם מהמזון. אלרגיות למזון בדרך כלל מתבטאות בתסמינים יותר קשים כמו התעלפות, פריחה, קוצר נשימה, עליית דופק ויכולות להיות מסכנות חיים (1).
לרגישות למזונות יכולות להיות סיבות שונות, כמו חוסר באנזימים מסויימים שאמורים לעכל את רכיב המזון, מחלת צליאק (חוסר סבילות של גלוטן), סטרס, מערכת חיסון לא מאוזנת.
תסמונת המעי הרגיש היא הפרעה שכיחה מאד במערכת העיכול ומאופיינת בתפקוד לקוי של המעי הגס והמעי הדק. התסמינים הנפוצים של תסמונת המעי הרגיש הם שלשולים, עצירויות, נפיחות בטנית, כאבי בטן. התסמינים יכולים להמשך לאורך זמן, או להתפרץ מדי פעם. מחקרים עדכניים מראים שתסמונת המעי הרגיש נגרמת משינויים או מחוסר איזון של הרכב החיידקים במעי.
מחקר אמריקאי שבדק את הסיבות מאחורי ההיארעות וההיעלמות של תסמיני מעי הרגיש, מצא שרגישות למזונות מהווה את הטריגר העיקרי לתסמונת (2).
מחקרים רבים נוספים מצאו, שאכן רוב המתמודדים עם מעי רגיש סובלים מרגישות למזון כזה או אחר. כלומר, נראה ששתי התופעות בדרך כלל באות יד ביד.
מעניין לראות, שההיארעות של רגישות למזונות אצל המתמודדים עם מעי רגיש עולה בשנים האחרונות, כאשר לרוב הרגישויות מתגלות בילדות. הסיכוי לפתח רגישות למזונות אצל בעלי מעי רגיש הוא גבוה פי 4 מאשר אצל שאר האוכלוסיה. באוכלוסיות שצורכות מוצרי חיטה יש יותר מקרי תסמונת המעי רגיש (3).
מחקר אירופאי שבדק 193 משתתפים עם מעי רגיש, מצא ש 19% מהם סובלים מרגישות למזונות משומרים, מוצרי דגנים מלאים, בשר מעובד, מתוקים וקטניות. זה לא מפתיע, שכן ידוע היום, שמזונות מעובדים ועשירים בפחממה גורמים לתסיסה ויצירה עודפת של גזים במעי (4).
מחקר אירופאי נוסף שבו לקחו חלק משתתפים עם מעי רגיש, מצא ש 70% מהם פיתחו תסמינים שונים בעקבות צריכה של מזונות פחממתיים כמו קמח, קטניות, שזיפים, תפוחים וכן מוצרי חלב. יחד עם זאת, המחקר הזה מצא גם ש 84% ממתמודדי מעי רגיש היו רגישים ליותר מסוג מזון אחד, כלומר גם לפחממה, גם לחלבונים ושומנים מסויימים. המחקר הגיע למסקנה שהגבלה של סוגי מזונות מסויימים בדגש על מזון עשיר בפחממה, תתרום להקלה על תסמני מעי רגיש(4).
מחקר נוסף מקוריאה מצא, שרוב מתמודדי המעי הרגיש במחקר חוו הפרעות פיזיולוגיות כתגובה למזונות מסויימים, כמו קושי בבליעה, האטה בקצב התרוקנות של הקיבה, קושי בספיגה של רכיבי מזון מסויימים (בעיקר סוכרים, שומנים ופחממות). כל אילו התבטאו בשלשולים, עצירויות או נפיחות בטנית עודפת (5).
חשוב להדגיש, שלגודל והרכב הארוחות יש השפעה על חומרת התגובה של מערכת העיכול. ככל שהארוחה גדולה ופחממתית יותר, כך התסמינים יהיו חמורים יותר. אם באותו יום, רוב הארוחות יהיו מורכבות מכמות גבוהה של סוכרים, ומזון פחממתי ושומני ( כמו למשל ארוחת פסטה או תפוח אדמה ועוגה או גלידה לקינוח), זה יעורר את הרגישות במעי, ויחמיר את תסמיני המעי הרגיש (6).
לסיכום, אם אתם מתמודדים עם מעי רגיש, סיכוי סביר שיש לכם גם רגישות למזונות פחממתיים, לכן חשוב לשים לב לכמויות ולהרכב הארוחות.
רוצים לקרוא על הקשר המרתק בין הבטן לרגש? הקליקו כאן
מקורות:
1. Yaseen, F. T., Kadhim, N. K., & Obaid, R. M. (2021). Comparison between Food Intolerance and Food Hypersensitivity: A Review. Annals of the Romanian Society for Cell Biology, 25(6), 19059-19067.
2. Soares, R. L. S. (2018). Irritable bowel syndrome, food intolerance and non-celiac gluten sensitivity. A new clinical challenge. Arquivos de gastroenterologia, 55, 417-422.
3. Catassi, C., Alaedini, A., Bojarski, C., Bonaz, B., Bouma, G., Carroccio, A., ... & Sanders, D. S. (2017). The overlapping area of non-celiac gluten sensitivity (NCGS) and wheat-sensitive irritable bowel syndrome (IBS): An update. Nutrients, 9(11), 1268.
4. Hammer, H. F., Hammer, J., & Fox, M. (2019). Mistakes in the management of carbohydrate intolerance and how to avoid them. UEG Education, 19, 9-14.
5. Lee, H. J., Kim, H. J., Kang, E. H., Jung, K. W., Myung, S. J., Min, Y. W., ... & Park, K. S. (2019). Self-reported food intolerance in Korean patients with irritable bowel syndrome. Journal of neurogastroenterology and motility, 25(2), 222.
6. Crowe, S. E. (2019). Food allergy vs food intolerance in patients with irritable bowel syndrome. Gastroenterology & hepatology, 15(1), 38.
