שלשול מוגדר כאשר קיימות יציאות תכופות וצואה רכה עד מימית. זהו מצב שיכול לגרום לאבדן נוזלים ואלקטרוליטים ולהוביל להתייבשות.
ישנם סוגים שונים של שלשולים כמו למשך אקוטי, כרוני, אוסמוטי, כתוצאה מהפרשות פנימיות ו/או גידולים, אדיופטי (ללא סיבה ברורה).
תסמינים של שלשול
התסמינים משתנים בהתאם לסוג השלשול ויכולים לכלול דחף עז ליציאות, עוויתות, כאבי בטן, גזים, חוסר תיאבון, תחושה צורבת בפי הטבעת ואיבוד משקל.
תופעות מחוץ למערכת העיכול כגון תופעות עור שונות, עיגולים ונפיחות מתחת לעיניים, בעיות עור ועוד.
במצבי שלשול כרוני יכולים להיווצר חסרים ברכיבי תזונה חיוניים כגון ויטמינים או מינרלים.
האבחנה של שלשול מתבצעת באמצעות תשאול וקליניקה.
בדיקות דם וצואה משמשות לשלילת הימצאות פתוגנים חיצוניים ומחלות קיימות.
כמו כן, מומלץ לבצע בדיקת אלרגיה או רגישות למזונות.
במצבים חמורים נעשה שימוש בבדיקות מעמיקות יותר כגון סיגמואידוסקופיה או קולונוסקופיה.
הסיבות הנפוצות לשלשולים
זיהומים שונים במערכתה עיכול, כמו למשל E. coli או סלמונלה.
סיבו- שגשוג של חיידיקם במעי הדק. זהו גורם משמעותי לשלשולים, במיוחד כאשר מדובר בסיבו שבו יש דומיננטיות של חיידקים מייצרי גז מימן.
דלקת במעי, כמו קוליטיס כיבית ומחלת קרוהן גורמות לשלשולים מרובים, ולעיתים אף מלווים בדם.
בעיה בספיגת חומצות מרה שמופרשות מכיס המרה.
בעיות בהפרשת אנזימים שמסייעים לפרק את המזון, כמו אנזימי לבלב שמפרקים עמילן- עמילאזות, אנזימים מפרקי חלבון- פרוטאזות ואנזימים מפרקי שומן- ליפאזות.
מתח וסטרס נפשי. סטרס מגביר הפרשת הורמוני לחץ. הגוף שלנו מגיב ללחץ באחת משתי הדרכים, או שהוא בולם את הפעילות של מערכת העיכול, ואז זה יגרום לעצירות, או שהוא מאיץ את הפעילות שלה, ואז זה יגרום לשלשולים או ליציאות מוגברות.
מעי רגיש- מצב שבו נשללו מחלות אחרות של דרכי העיכול אבל קיימים תסמינים כמו שלשולים, עצירויות, גזים, נפיחות, כאבי בטן וכו'. התסמינים לרוב יתגברו במצבי מתח נפשי או חוסר איזון הורמונלי. מעי רגיש יכול לבוא לידי ביטוי הן בשלשולים והן בעצירויות, ודורש התייחסות טיפולית שונה בכל אחד מהמצבים.
בחלק מן המקרים, שלשול הוא תגובה טבעית של הגוף להוצאת רעלים שונים ולכן שלשול הנמשך מספר ימים מועט יכול להיות גם בריא ולא יהיה כדאי לעצור אותו בכל מחיר. בכל מקרה, רצוי להגביר צריכת נוזלים (לפחות 10 כוסות מים ביום) ולהקפיד על מנוחה, מחשש להתייבשות.
הטיפול טבעי בשלשולים
מבחינת תזונתית, באם השלשול הוא אקוטי ונגרם בעקבות זיהום, רצוי להפחית בצריכת מזון מוצק ולצרוך בעיקר מזונות נוזליים מבושלים ועדינים (כמו מרקים) על מנת שלא להעיק על מערכת העיכול. תזונה עדינה שמורכבת בעיקר ממזונות מהצומח ונטולת מזון מעובד, משקמת את המעי ואת החיידקים המאכלסים אותו.
שלשול כרוני, אשר אינו נגרם עקב מחלה או פגם מבני, תלוי בהרבה מקרים ברגישות למזונות כגון חלב ומוצריו או מוצרים המכילים גלוטן. רצוי לבצע דיאטת אלימינציה (דיאטה שמתחילה ממגוון מצומצם של מזונות ולאט לאט משלבת מזונות מגוונים יותר) דיאטת אילומינציה מסייעת למצוא מזונות שעלולים להיות טריגרים לשלשול.
שלשול כרוני ניתן לעצור בעזרת תזונה מתאימה ושימוש בצמחי מרפא.
יש לזכור כי שלשול הינו מצב אשר עלול להנציח את עצמו ולגרום לבעיות נוספות כגון חוסר ספיגה או התייבשות. לכן, ישנה חשיבות רבה לעצירת השלשול ומילוי החסרים התזונתיים המתלווים אליו.
במקרים קלים תזונה נכונה תספיק להשלים את החסרים, אך במקרים קשים יש צורך בשילוב של תוספי מזון.
על מנת למנוע הישנות מקרים של שלשול זיהומי יש לשמור ולהקפיד על ניקיון והיגיינה אישית, שטיפת ירקות ופירות, הרחקת גורמים מזהמים ואכילת מזון טרי.
סיבי פסיליום למשל, היא דרך מצויינת למצק את היציאות, מאחר ואלו סיבים שסופגים מים מהמעי ותורמים ליצירת צואה שהיא פחות מימית. במידה ומדובר בבעיה אנזימתית, או הפרעה בספיגת חומצות מרה, ישנם צמחים שיכולים לסייע שעניין, אך דורשה התאמה אישית שלהם על ידי הרבליסט קליני מוסמך.
הנה מוצר נפלא מצמחי מרפא שיכול מאד לעניין אתכם: DIGEX11
