חיפוש

פלבנואידים כטיפול טבעי בקרוהן וקוליטיס כיבית

כשמדובר בתזונה טיפולית במחלות מעי דלקתיות, אין גישה גורפת אחת. רוב הגישות תזונתיות הרווחות כיום בטיפול בקרוהן וקוליטיס כיבית מתמקדות בעיקר במאכלים שמהם צריך להמנע. אכן, חשוב להמנע ממזונות מעודדי דלקת, אך אני דווקא אוהבת להתמקד במזונות שכדאי להגביר. הוספת מזונות בריאים, המכילים רכיבים בעלי סגולות ריפוי, המעודדים ההחלמה ומקלים על התסמינים.


אני רוצה לספר לכם על סוג אחד של רכיבים כאלו- הפלבנואידים (Flavonoids). פלבונואידים הם תרכובות בעלות פעילות ביולוגית, אשר מופיעות בצמחים ובמזונות כפיגמנטים צהובים (בלטינית צהוב= flavus). התרכובות האלו הן מנגנון ההגנה של הצמח (מפני קרינת השמש, זיהומים וכו). כאשר יש פגיעה בצמח הוא מגביר ייצור של פלבונואידים באתר הפגיעה, וכך בעצם הוא מרפא את עצמו. לפלבנואידים תרומה בריאותית עצומה גם עבורנו! מחקרים של השנים האחרונות מדברים על כך שלפלבנואידים תכונות אנטי דלקתיות עוצמתיות, בעלות יכולת להוריד את הסיכוי לפתח דלקות מעיים ולשפר מצב של דלקת קיימת, בין אם זה קרוהן קוליטיס כיבית או קוליטיס מיקרוסקופית. צריכה קבוע של פלבנואידים מהמזון מסייעת למנוע התפרצות או היישנות המחלה.


פלבנואידים הם רכיבים שנורא קל לשלב אותם בתפריט היומיומי שלנו. הם נמצאים במזונות רבים כמו פירות וירקות, תה ואפילו שוקולד מריר. ישנם גם לא מעט צמחי מרפא שמכילים פלבנואידים, בינהם ג'ינג'ר, כורכום, ליקוריץ וג'ינסנג.

כיום ידוע שאחת הסיבות הנפוצות להתפרצות מחלות מעי דלקתיות, קרוהן וקוליטיס כיבית, היא חוסר איזון של חיידקי המעי. הפלבנואידים, מעבר להיותם נוגדי דלקת ונוגדי חמצון עצמתיים, הם בעלי תכונות פרה- ביוטיות, כלומר משמשים כמזון עבור החיידקים הטובים שלנו במעי, מעודדים שגשוג תקין שלהם ומגבירים יצירור חומצה בוטירית- חומצת שומן חיונית לבריאות, שלמות ותפקוד תקין של המעיים, שמיוצרת על ידי החיידקים בזמן שהם מפרקים את הפלבנואידים.


התכונות הפרה-ביוטיות האלו, שמטפחות את חיידקי המעיים, הן בעלות תרומה עצומה בטיפול בקרוהן וקוליטיס כיבית. אוכלוסיית חיידקים חזקה ואיכותית במעי, שומרת על הרירית שלו ומחזקת את מחסום מעי-דם- שכבת תאים בדופנות המעי המשמשת מחסום ומונעת את המעבר של תוכן המעי אל מחזור הדם, כולל חיידקים ורעלים. דלקת כרונית ממושכת במעי גורמת למחסום הזה להיות דליף, מהסיבה הזו מתמודדי קרוהן וקוליטיס כיבית רבים מפתחים גם תסמינים שליליים מחוץ למערכת העיכול, כמו למשל בעיות עור ומפרקים.


פלבנואידים פרה- ביוטיים

קרוב ל 90% מהפלבנואידים הנצרכים בתזונה אינם נספגים במעי, אלא מפורקים על ידי אוכלוסיית החיידקים. פעולה זו מפעילה תגובת שרשרת של תוצרי פירוק ביו-אקטיביים משניים המיוצרים כאשר החיידקים שלנו צורכים את הפלבנואידים. תוצרי הפירוק המשניים האלה תומכים בחיידקי מעיים טובים אחרים וכן הלאה. אלו תהליכים קריטיים וחשובים שיכולים מאד להועיל במחלות הקשורות לחוסר איזון של חיידקים, כדוגמת קרוהן וקוליטיס כיבית.


הנה כמה מהפלבנואידים הנפוצים בתזונה שלנו:

רזרבטרול- נמצא בענבים, אוכמניות, חמוציות, פיסטוקים, בוטנים וקקאו.

קטכינים- נמצאים בתה ירוק, תפוחים, אגסים, פטל שחור, דובדבנים, גויאבה, שעועית, בטטה.

כורכומין- החומר הפעיל שנמצא בשורש הכורכום.

קוורצטין- נמצא בתפוחים, דבש, בצל, ענבים, פטל, דובדבנים, פירות הדר, עלים ירוקים. רוטין- נמצא בכוסמת, משמשים, דובדבנים, ענבים, אשכוליות, שזיפים, תפוזים, תאנים.

אנטוציאנין- פירות יער שונים: דומדמניות, תותים, חמוציות, פטל, ענבים, שעועית שחורה.

אפיגנין- נמצא בקמומיל, פטרוזיליה, סלרי ומיץ עשב חיטה.


מחקרים רבים מצאו שצריכת פלבנואידים תורמת רבות להשגת הפוגה במחלות מעי דלקתיות, הנה שני מחקרים מעניינים:

מחקר קליני שנעשה בלונדון ב 2018 גילה שצריכת תמצית מרוכזת מקליפת רימון, שעשירה בפלבנואידים שונים, במשך 4 שבועות הפחיתה משמעותית את התסמינים של שלשולים וחוסר יכול להתאפק ומנעה את הצורך בשימוש בתרופות נוגדות שלשול.


מספר שנים קודם לכן, מחקר אירופאי אחר גילה שטיפול באמצעות אנטוציאנין מאוכמניות במשך 6 שבועות הדגים ירידה משמעותית בדלקת של רירית המעי ושל רמות קלפרוטקטין (מדד של דלקת בצואה) והתחדשות הדלקת לאחר הפסקת נטילת האנטוציאנין. תוצאות המחקר מרמזות על כך, שעל מנת להנות משפעה טיפולית רציפה של הפלבנואידים, כדאי לצרוך אותם באופן קבוע ומתמשך.


רוצים לקרוא על נשירת שיער ומחלות מעי דלקתיות? כנסו כאן.

רוצים לקרוא על הקשר בין צריכת חיטה למחלות מעי דלקתיות? כנסו כאן.




מקורות:

1. Damage in a DSS-induced colitis rat model. J. Agric. Food Chem. 57, 2211–2220 (2009).
2. Fan, F.-Y., Sang, L.-X. & Jiang, M. Catechins and Their Therapeutic Benefits to Inflammatory Bowel Disease. Mol. J. Synth. Chem. Nat. Prod. Chem. 22, (2017).
3. Curcumin Maintenance Therapy for Ulcerative Colitis: Randomized, Multicenter, Double-Blind, Placebo-Controlled Trial – Clinical Gastroenterology and Hepatology. https://www.cghjournal.org/article/S1542-3565(06)00800-7/fulltext.
4. H, K. et al. Pomegranate polyphenolics reduce inflammation and ulceration in intestinal colitis-involvement of the miR-145/p70S6K1/HIF1α axis in vivo and in vitro. J. Nutr. Biochem. 43, 107–115 (2017).
5. Kusmardi, K., Hermanto, D., Estuningytas, A., Tedjo, A. & Priosoeryanto, B. P. The Potency of Indonesia’s Pomegranate Peel Ethanol Extract (Punica Granatum Linn.) As Anti-inflammatory Agent in Mice Colon Induced by Dextran Sodium Sulfate: Focus on Cyclooxygenase-2 and Inos Expressions Asian J. Pharm. Clin. Res. 370–375 (2017) doi:10.22159/ajpcr.2017.v10i12.21390.
6. Shin, E. K., Kwon, H.-S., Kim, Y. H., Shin, H.-K. & Kim, J.-K. Chrysin, a natural flavone, improves murine inflammatory bowel diseases. Biochem. Biophys. Res. Commun. 381, 502–507 (2009).
7. Crespo, M. E., Gálvez, J., Cruz, T., Ocete, M. A. & Zarzuelo, A. Anti-inflammatory activity of diosmin and hesperidin in rat colitis induced by TNBS. Planta Med. 65, 651–653 (1999).
8. Sánchez de Medina, F., Gálvez, J., Romero, J. A. & Zarzuelo, A. Effect of quercitrin on acute and chronic experimental colitis in the rat. J. Pharmacol. Exp. Ther. 278, 771–779 (1996).
9. Gálvez, J. et al. Rutoside as mucosal protective in acetic acid-induced rat colitis. Planta Med. 63, 409–414 (1997).
10. Ocete, M. A. et al. Effects of morin on an experimental model of acute colitis in rats. Pharmacology 57, 261–270 (1998).
11. Kamali, M. et al. Efficacy of the Punica granatum peels aqueous extract for symptom management in ulcerative colitis patients. A randomized, placebo-controlled, clinical trial. Complement. Ther. Clin. Pract. 21, 141–146 (2015).
12. Biedermann, L. et al. Bilberry ingestion improves disease activity in mild to moderate ulcerative colitis – an open pilot study. J. Crohns Colitis 7, 271–279 (2013).
13. Ohno, M. et al. Nanoparticle curcumin ameliorates experimental colitis via modulation of gut microbiota and induction of regulatory T cells. PloS One 12, e0185999 (2017).