הגוף שלנו זקוק למיקרונוטריינטים (ויטמינים ומינרלים) על מנת שהתהליכים הביולוגיים יתקיימו כראוי. אחד המינרלים היותר חשובים עבור תהליכים רבים בגוף, הוא האבץ. אבץ הוא מינרל בעל תפקידים רבים בגוף. הוא נחוץ לגדילה וחלוקת תאים, תפקוד תקין של מערכת החיסון, התפתחות מינית, ריפוי פצעים, בריאות העור והשיער ותחושת טעם ותאבון. לאבץ יש תפקיד כפול בהקשר של בריאות מערכת העיכול. מצד אחד, הוא מגן על הרירית של המעי שלנו מפני פגיעה, דלקות וחולי, מאידך הוא מעודד תהליכי עיכול תקינים.
השפעה של אבץ על התאים במערכת העיכול
לאבץ יש השפעה אנטי סרטנית על הגוף שלנו ועל מערכת העיכול בפרט. רמות תקינות של אבץ בגוף מעקבות שגשוג של תאים סרטניים ואף מעודדות את המוות שלהם, ובכך יכולות לשמור על המערכת עיכול שלנו מפני התפתחות גידולים סרטניים.
על מנת לתפקד באופן תקין, הדופן של צינור העיכול חייב להשאר בריא ושלם. האבץ מווסת את התגובה של מערכת החיסון שלנו שלאורך צינור העיכול, ומפחית את הסיכוי להתפתחות דלקות שם. רמות מספקות של אבץ בגוף, מחזקות את שכבת תאי האפיתל (רקמת תאים צפופה) שלאורך צינור העיכול שלנו, ובכך שומרות עלינו מפני חדירה של חומרים מזיקים ולא רצויים מהמעי אל מחזור הדם ומשפרות את הספיגה של רכיבים חיוניים מהמזון.
השפעה אנזימנטית של אבץ
לאבץ יש גם השפעה אנזימטית בתוך מערכת העיכול שלנו. אנזימי עיכול המופרשים במערכת העיכול שלנו נועדו לזרז את הפירוק של מולקולות גדולות מהמזון למולקולות יותר קטנות שאמורות להתעכל ולהספג במעי. האבץ משפר את פעילותם של אנזימי העיכול, בעיקר של המלטאז, העמילאז והפרוטאז. המלטאז והעמילאז אחראיים על הפיכת פחממות מורכבות ועמילנים לסוכרים, ואילו הפרוטאז מעודד פירוק של חלבונים לחומצות אמינו.
הסיבות למחסור באבץ בקרוהן וקוליטיס כיבית
כאמור, על מנת שכל התהליכים הללו יתקיימו בצורה תקינה ויעילה, יש צורך ברמות מספקות של אבץ בגוף. מחסור באבץ נפוץ מאד במחלות מעי דלקתיות (מתרחש בכ- 45% מהחולים) כתוצאה מתת ספיגה במעיים ואבדן המינרל בעקבות דימומים, שלשולים, פיסטולות, דלקת כרונית וצריכה תזונתית נמוכה. שימוש ממושך בסטרואידים מביא להפרשה מוגברת של אבץ בשתן. לעיתים חסר באבץ עלול להיות גורמים להופעת שלשולים, שהם בתורם גורמים לאבדן המינרל בצואה. חסר באבץ נפוץ יותר אצל חולי קרוהן מאשר אצל חולי קוליטיס כיבית.
מקורות לאבץ
חוסרים של אבץ ניתן להשלים הן באמצעות תזונה והן באמצעות תוספי תזונה. אבץ נמצא במזונות רבים:
מקורות אבץ מהצומח: זרעי דלעת, שבולת שועל, פטריות, בוטנים, נבט חיטה, קטניות, שום, גזר, פטרוזיליה, אגוזי קשיו, שעועית, חומוס, אפונה, אגוזי מלך.
מקורות של אבץ במזונות מהחי: עוף, בקר, הודו, ביצים, מוצרי חלב.
לא כולם יכולים לצרוך את המזונות האלו, מסיבות שונות, ולכן במקרים כאלו, חשוב למלא מאגרי אבץ באמצעות תוספי תזונה.
תכשירי אבץ מגיעים בצורות שונות ולא כולם נספגים במעיים באותה המידה. אבץ פיקולינאט ואבץ מתיונין (תרכובת ייחודית של אבץ וחומצת אמינו מתיונין המעלה את הזמינות הביולוגית של אבץ בגוף) הינן הצורות המועדפת ביותר עבור חולים המתקשים לספוג אותו מהתזונה. חשוב לתחזק רמות תקינות של אבץ ברקמות, היות וקיים קשר ישיר בין מהלך מחלת מעי דלקתית למחסור בו.
אבץ הוא מינרל חשוב כחלק מהטיפול הטבעי בקרוהן וקוליטיס כיבית.
הנה כמה תכשירי אבץ במינון מוגבר שאני אישית מאד אוהבת, מאתר IHERB :
רוצים לקרוא על נשירת שיער ומחלות מעי דלקתיות? כנסו כאן!
מקורות:
3. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2820120/