מהי תסמונת שפעול תאי פיטום (MCAS)
תאי מאסט, או בשמם העברי תאי פיטום, הם שחקנים חיוניים בגובת הגוף לאלרגיות, הם גורמים לתגובה מיידית של הגוף כאשר נוצר מגע עם אלרגנים כמו למשל קרדית אבק, פריחה או חיות מחמד. תאי מאסט נמצאים בכל הגוף, ברקמות החיבור, בעור וגם בקיבה וברירית המעי. תאי האלרגיה המיוחדים האלה מאחסנים מתווכים, כמו נוגדני IgE וחלבוני אלרגן אשר יכולים לגרום להשלכות בריאותיות ארוכות טווח כאשר הם מופעלים יתר על המידה.
קיימת תסמונת הנקראת תסמונת שפעול תאי פיטום (MCAS) המתרחשת כאשר תאי מאסט מופעלים על ידי טריגר כלשהו ומשחררים את המתווכים הכימיים שלהם שגורמים לאפיזודות חוזרות של תסמינים אלרגיים דלקתיים. הבעיה בתסמונת שפעול תאי פיטום היא, שלא תמיד ניתן לזהות את המקור שמפעיל את אותם התאים. מכיוון שMCAS הוא מצב רב מערכתי שמשלב דלקתיות, הוא נקשר למצבים אחרים כמו תסמונת המעי הרגיש, מחלת צליאק, זיהומים טפליים, ריפלוקס (Gerd) ומחלות אוטואימוניות.
תסמונת שפעול תאי פיטום ורגישות להיסטמין
ידוע, שתאי מאסט מייצרים מולקולות רבות הגורמות לדלקת, המתווכים העיקריים שאותם הם משחררים בזמן התקף אלרגי כוללים היסטמין לויקוטריאן (זאת הסיבה לכך שנהוג לתת תרופות אנטי-היסטמיניות כטיפול אקוטי באלרגיה). מדובר במולקולות שמעודדות תגובה דלקתית. תסמונת שפעול תאי פיטום מבולבלת לעיתים קרובות עם אי סבילות להיסטמין. אי סבילות להיסטמין, היא למעשה תת קבוצה של MCAS, אך לא מדובר באותה תופעה. במערכת החיסון שלנו היסטמין משמש כדגל אדום, ומוגע לגוף שלנו להתנפח כדי שתאי הדם הלבנים שלנו יוכלו למצוא ולתקוף במהירות את האיום. במערכת בריאה, הגוף מפריש אנזימים מיוחדים (היסטמין-N-מתילטרנספראז- HNMT), ו-DAO (דיאמין אוקסידאז), שעוזרים להיסטמין להתפרק ולמנוע את ההצטברות שלו ברקמות. אם לגוף יש קושי לפרק את ההיסטמין, מאיזשהי סיבה (כמו למשל מחסור בגן שאחראי לאנזימים האלו), ההיסטמין עלול להצטבר ולגרום לתופעה שנקראת אי סבילות להיסטמין.
האנזים HNMT אחראי על פירוק ההיסטמין במערכת העצבים המרכזית, והDAO אחראי על פירוק ההיסטמין במזונות שאנו אוכלים.
נשים אגב חוות אי סבילות להיסטמין יותר מאשר גברים, הסיבה לכך היא שעודף אסטרוגן מעודד את תאי הפיטום לשחרר יותר היסטמין ומדכא את ה DAO. זה גורם להצטברות עודפת של היסטמין בגוף, וכך נוצרת אי סבילות.
התסמינים של הצטברות עודפת של היסטמין בגוף כתוצאה משפעול יתר של תאי פטום דומים מאד לתסמינים של אי סבילות להיסטמין וכוללים: פריחות, שלשולים, כאבי בטן, מיגרנות, חרדה, דופק מהיר, חולשה פתאומית, גירודים, הסמקה של העור, צפצופים באזניים, לשון נפוחה, תסמונת קדם וסתית חריפה ועוד.
בנוסף להיסטמין שהגוף שלנו מייצר הוא גם קיים (או יכול להווצר) באופן טבעי במזונות מסויימים. עבור אנשים מסויימים מזון עשיר בהיסטמין יכול לגרום לאותן התופעות שציינתי קודם. אך חשוב להדגיש, אי סבילות להיסטמין זאת לא אלרגיה, כמו אלרגיה שמתפתחת מעקיצת דבורה או אכילת בוטנים או אגוזים. מדובר במצב שבו יש חוסר תיאום בין רמות ההיסטמין בגוף לקצב הפירוק והפינוי שלו החוצה.
טיפול טבעי באי סבילות להיסטמין ובשפעול יתר של תאי פטום -MCAS
לתסמונת שפעול יתר של תאי הפטום יש ביטויי מאד רב גוניים ולכן לא תמיד קל לאבחן אותה. האבחון נעשה בעיקר על בסיס קליני. אין בדיקות אבחנתיות חד משמעותיות. כמובן שבמקביל חשוב מאד לשלול בעיות בריאותיות אחרות העלולות לחקות תסמונת זו כמו למשל אלרגיה של ממש ומחלות אחרות.
במהלך הטיפול הנטורופתי, אני מבצעת תשאול בריאותי מעמיק ומקיף של המטופל או המטופלת הכולל התייחסות להסטוריה הרפואית, לאורח החיים, לתזונה, רגישויות, למצבם נפשי וכו', ומרכיבה את הטיפול המדוייק ביותר לשורש הבעיה שלה/ו. כנטורופתית, המתמחה בהפרעות שונות של דרכי העיכול, אני נתקלת בלא מעט מקרים של אי סבילות להיסטמין וכן ב MCAS. במצבים אלו צמצום מזונות המכילים היסטמין לרוב יביא לשיפור משמעותי בתסמינים של שתי התופעות. אחד הדברים שמאד עוזרים לעלות על הבעיות האלו, הוא ניהול יומן תזונה ומעקב שוטף אחרי המזונות והמשקאות הנצרכים במהלך היום, והצלבה עם התסמינים. כך ניתן לעלות על מזונות שעלולים להיות טריגרים ולעודד עודף היסטמין בגוף. חוץ ממזונות שעשירים בהיסטמין כמו למשל מזונות מותססים, יוגורט, אבוקדו, חציל, תרד, פירות הדר, עגבניות, שוקולד, שעועית, קשיו, בוטנים ועוד, קיימים גם מזונות שממריצים ייצור היסטמין בגוף, כמו אלכוהול ומוצרי חלב. צמצום מזונות המכילים היסטמין לרוב יביא לשיפור ניכר יותר אצל מי שסובל מאי סבילות להיסטמין, אך לא בהכרח אצל מי שסובל מMCAS, יחד עם זאת מאחר ובMCAS יש ייצור עודף של היסטמין בגוף, צריכת תזונה דלה בהיסטמין עדיין יכולה לעזור.
קיימות רמות שונות של אי סבילות להיסטמין. חלק מהאנשים יכולים להתמודד רק עם כמויות קטנות של מזונות שמכילים היסטמין, אחרים יכולים לסבול כמויות גבוהות יותר. תזונה דלת היסטמין היא לא תמיד קלה ליישום לאורך זמן, והמטרה היא בסופו של דבר להחזיר את המטופל/ת לתזונה רגילה ומגוונת, תוך כדי שיקום מעמיק של מערכת העיכול (הדגש הוא על איזון חיידקי המעיים), שיקום מערכת העצבים, חיזוק מערכת החיסון ושיפור הסבילות למזונות.
היבטים נוספים שחשוב לקחת בחשבון בזמן הטיפול בתופעות אלו:
- טיפול במעי דליף, שעלול לגרום לחדירה של אלרגנים, רעלינים וחיידיקים לגוף וגם לעורר תגובה חיסונית.
- שיפור ההסתגלות לסטרס נפשי, מכיוון שלחץ הוא טריגר משמעותי לאי סבילות להיסטמין ולשפעול יתר של תאי פטום.
- שיפור אורח החיים ואיכות השינה.
- צמצום חשיפה לרעלים.
- השלמות תזונתיות חיוניות.
תוספי תזונה "אנטי-היסטמיניים"
גם לעולם הצמחים ותוספי התזונה יש מה להציע למצבים האלו. ישנם לא מעט סוכנים שפועלים כמו "אנטי-היסטמינים" ומייצבי תאי פטום טבעיים:
קוורצטין- הקוורצטין, הוא נוגד חמצון נחקר שנמצא באופן טבעי בתפוחים, בצל, ענבים, פירות הדר וירקות עליים ירוקים. קוורצטין לא רק מפחית דלקת ומשקם את רירית המעיים, אלא גם פועל כאנטי-היסטמין טבעי, מה שאומר שהוא מפחית את תגובת הגוף לאלרגיות ורגישות למזון. ניתן לקנות קוורצטין בצורת אבקה או כמוסה. המינון היומי הממוצע הוא כ-500 עד 1,000 מ"ג.
ויטמין C- תוסף נוסף שיכול להשתלב נהדר כחלק מהטיפול הטבעי באי סבילות להיסטמין הוא הויטמין C. ויטמין C הוא גם נוגד חמצון עצמתי, המגביר את רמות האנזים DAO המפרק היסטמין. ללא כמויות נאותות של ויטמין C ה DAO נפגע, ורמות ההיסטמין עולות. המינון המומלץ של ויטמין C הוא 1000 מ"ג פעמיים ביום.
ויטמין B6 -הצורה הפעילה של הויטמין הזה (P5P) משמשת כקו-פקטור לאנזימים רבים בגוף המעורבים בסינתזה של היסטמין. מעבר לעובדה שB6 למעשה יוצר היסטמין, הוא גם חשוב ביותר עבור תפקוד תקין של ה DAO . המינון המומלץ של ויטמין B6 הוא 50-100 מ"ג ליום.
אבץ- מחקרים ב-Zinc מצאו שאבץ יכול למעשה לעכב את שחרור היסטמין ממערכת החיסון שלנו. כשיש מחסור באבץ, הגוף משחרר יותר היסטמין לרקמות.
פרוביוטיקה- כשמדובר בפרוביוטיקה ואי סבילות של היסטמין, זנים מסוימים יכולים למעשה להחמיר את האי סבילות. הסיבה לכך היא שסוגים מסוימים של חיידקים יכולים להגביר רמות היסטמין, בעוד שלאחרים יש את היכולת לפרק היסטמין. פרוביוטיקה דלת היסטמין שמפעילה חומרים אנטי דלקתיים בתאי הפיטום, עוזרת לייצב את תאי הפיטום ולווסת את הרגישות של הקולטני היסטמין.
חלק מזני פרוביוטיקה שמורידים רמות היסטמין כוללים :
Lactobacillus paracasei L3C21M617
Lactobacillus plantarum18
Bifidobacterium longum19
Bifidobacterium infantis20
Lactobacillus rhamnosus21
החיידק הפרוביוטי Lactobacillus bulgaricus לעומת זאת גורם לשחרור עודף של היסטמין.
לסיכום, כבר הבנתם, שטיפול מעמיק ומדוייק בשורש הבעיה שמאחורי הסמפטומים שלכם, מצריך אבחנה מבדלת והתייחסות למכלול רחב מאד של גורמים בו זמנית. מדובר בתהליך שלא מומלץ לעשות אותו לבד. בין אם מדובר ברגישות למזונות, אי סבילות להיסטמין, הפרעות עיכול או תסמינים אחרים מחוץ למערכת העיכול, מזמינה אתכם לטיפול. אין סיבה לסבול, להיות תלויים בתרופות ולהתפשר על האיכות חיים שלכם.
