שינוי פרדיגמה בטיפול בסיבו וחוסר איזון של חיידקים (דיסביוזיס)
שנת 2023 היוותה נקודת מפנה בגישתי לתחום בריאות מערכת העיכול ולטיפול בסיבו בפרט. רבים מהלקוחות שלי שכבר טופלו בעבר בסיבו, המשיכו לסבול מתסמינים למרות הטיפולים הקונבנציונליים כמו ריפלקסמין או חומרים אנטי בקטריאליים צמחיים. זה הוביל אותי לחקור לעומק את הנושא ולנסות למצוא תשובות שיסבירו את זה.
סיבו- SIBO זה מצב בעל שיעור גבוה של התלקחות חוזרת ובהרבה מהמקרים נוטה לחזור ולהתפרץ מחדש. לצד עבודתי הפרטנית עם לקוחותיי אחד על אחד, הקדשתי לא מעט זמן כדי בלאתגר את עצמי ולחקור בצורה מעמיקה יותר את התחום הזה כדי להבין איך להתמודד בצורה מדוייקת יותר עם האתרים שסיבו מציב, מכיוון שלטעמי הגישות הסטנדרטיות המקובלות לא מביאות תוצאות מספיק טובות. כמו כן, רוב המטופלים שאני רואה מקבלים אבחנה חלקית בלבד, ואני תמיד רואה דברים נוספים שמסיבה כלשהי לא אותרו.
מלבד לטפל, אני נורא נהנת גם ללמוד מאנשים מצליחים שמעניקים לי השראה. במסגרת עבודת המחקר שלי הושפעתי רבות ממטפלים וחוקרים רבים מובילים בתחום כמו ג'ייסון הורלאק, נירלה ג'ייקובי, סטיבן סנדברג-לוויס, מארק פימנטל, לוסי מיילינג, ניקי דינזה. חלקם מטפלים נטורופתיים, חלקם חוקרים, חלקם רופאים וקלינאים. אני באמת מאמינה שאנחנו יכולים ללמוד מטווח רחב של אנשים ללא קשר להיכן הם משתייכים בעולם הרפואה.
אחד השינויים הגדולים ביותר שהתרחשו בתפיסה שלי היא ההתרחקות מההשקפה המיושנת שלפיה מדובר ב"צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק". (כן, גם אני עד לא מזמן הגדרתי כך את המצב). מחקריו של ד"ר מארק פימנטל וצוות המחקר שלו באוניברסיטת קליפורניה חשפו תובנות חדשות שתרמו להבנה שסיבו זה הרבה יותר ממה שחשבנו. במחקריהם, הם אפיינו את המיקרוביום באמצעות דגימות שנלקחו מהמעי הדק אצל אנשים הסובלים מסיבו. הממצאים שעלו מהמחקרים היו:
במקום "צמיחה" חריגה כללית של כל סוגי החיידקים, התגלה דיסביוזיס- שינוי בהרכב החיידקים.
נמצאו רמות גבוהות של חיידקים פרו-דלקתיים ממשפחת הפרוטאובקטריה, כמו ה E-Coli ו Klebsiella.
לעומת זאת, נמצא חוסר במיני חיידקים מגינים ומקדמי בריאות.
נצפה חוסר איזון במיקרוביום של המעי הדק, עם שגשוג יתר של מינים מסויימים ומיעוט של מינים אחרים.
הממצאים האלו שינו את התפיסה כי סיבו היא תופעת "צמיחת יתר של חיידקים" גרידא, ותרמו להבנת הגורמים האפשריים כמו דיסביוזיס ספציפי של המעי הדק (שבו יש חוסר של מיני חיידקים טובים ומקדמי בריאות), חוסר תנועתיות המעיים, חסימות חלקיות וגורמים נוספים.
מסתבר, שרבים ממיני החיידקים מעודדי הבריאות למעשה מייצרים חומרים אנטיביוטיים טבעיים משלהם ומספקים גם יתרונות אחרים שיכולים להקל על תסמינים של מעי רגיש ובעיות עיכול נוספות. זה לגמריי שינה את ההסתכלות על המחלה וההתייחסות הטיפולית אליה.
הטיפול בסיבו מחייב שיקום התפקוד הכללי של סביבת המעיים
מכאן, שבטיפול בסיבו חשובה ההתייחסות לתמונה הרחבה יותר, מכיוון שמיקרוביום לא מתקיים בחלל ריק- יש קשר סימביוטי מהותי בין המיקרוביום למארח שהוא שוכן בו. החיידקים מספקים לנו יתרונות בריאותיים ואנחנו מאפשרים לחיידקים את התנאים וסביבת המחיה שלהם. ההכרה הזאת הובילה אותי להתמקד גם בתפקוד הכללי של סביבת המעיים.
במסגרת המחקר האישי שלי, נתקלתי במושג של "דיסביוזיס חמצני", רעיון שהציגה חוקרת מיקרוביום לוסי מיילינג PHD. רעיון זה מציג את הגישה שמקרים רבים של דיסביוזיס נובעים מתפקוד לקוי של סביבת המעיים כתוצא מגורמים אנטיביוטיקה, לחץ נפשי, אלכוהול, תזונה לקויה או שילוב של כולם ביחד. לפי גישה זאת, ללא התערבויות אסטרטגיות למיתון גורמים אלו, הדיסביוזיס- בין אם הוא במעי הדק, ובין אם הוא במעי גס- לעולם לא יפתר.
גישה זו בהחלט מתחברת לי עם התצפיות שעשיתי על אנשים שמנסים במשך שנים לשפר את בריאות המעיים שלהם ללא הועיל. זה גם מסביר מדוע הרבה אנשים שלוקחים חומרים אנטי בקטריאליים טבעיים במשך זמן רב, סבב אחר סבב, מרגישים דווקא החמרה בתסמינים.
אינני טוענת שטיפול אנטיביוטי לא יכול להיות יעיל במקרים מסויימים, אך לרוב, כדי לפתור את הבעיה מהשורש דרוש טיפול הרבה יותר רחב ומעמיק, לרוב טיפול אנטיביוטי בלעדי לא יספיק כדי לשקם את התפקוד הכללי של מערכת העיכול.
איך אני מטפלת בסיבו
כיום גישתי הטיפולית ממוקדת בשיקום תפקוד סביבת המעיים, תוך עבודה ישירה על המיקרוביום עצמו. אני נמענת ממתן חומרים אנטיבקטריאליים חזקים מדיי לפרקי זמן ארוך ומתמקדת דווקא בטיפוח החיידקים הטובים וסביבת המחיה שלהם.
במסגרת הטיפול, אני מקדישה תזומת לב רבה לגורמים כמו תזונה, אורח חיים, ניהול לחץ, תמיכה בתנועתיות המעיים ועידוד תהליכי עיכול וספיגה יעילים. אני משתמשת באמצעיים לשיקום המיקרביום כמו פרה- ביוטיקה, פרו-ביוטיקה, וגישות תזונתיות ממוקדות, תוך התאמהאישית לכל לקוח. אני מאמינה שהמתמקדות בשיפור תפקוד המעיים, יחד עם שיקום המיקרוביום, היא הדרך היעילה ביותר להחלמה ממצבי דיסביוזיס עיקשים כמו סיבו ואחרים, וזה דורש הסתכלות רחבה על המצב והרכבת תוכנית מותאמת אישית.
ההחלמה מסיבו ודיסביוזיס היא תהליך ממושך שדורש סבלנות. ידוע היום שיחד עם התופעות האלו מתעוררים גם בעיות משניות כמו חסרים תזונתיים ומצבים אוטואימוניים, ולכן חשוב להבין שטיפול כזה לוקח זמן. רוב הלקוחות שלי מרגישים שיפור ראשוני של כ 30%-50% בחודשים הראשונים, אך השיפור המשמעותי מגיע לאחר כשנה. חשוב להבין שאנו חיים את חיינו במקביל לתהליך הטיפולי, ולעיתים מתעוררים אתגרים אחרים המצריכים את תשומת הלב ויכולים להסיח את הדעת מהטיפול, כמו קריירה, משפחה, לימודים וכו'.
ההסתכלות על סיבו כפגיעה בתפקוד הכללי של מערכת העיכול עוזרת לנו להבין שלא רק המיקרוביום שלנו נפגע אלא כל סביבת המעיים. יש כל כך הרבה דברים שאנחנו עדיין לא יודעים, והטיפול בסיבו הוא עדיין בחיתוליו. אנחנו יודעים שלוקח לפחות 20 שנה עד שמידע חדש ממחקרים מיושם באופן קליני. המחסור הזה בידע הוא הסיבה לכך שיש כל כך הרבה דעות מעורבות בנוגע איך לטפל בסיבו ובדיסביוזיס.
חשוב לקבל את העובדה שאין לנו שליטה מלאה על כל היבט של בריאותינו וכי הטיפול הטבעי בסיבו ובדיסביוזיס הוא עדיין תחום לא מוכר במלואו יש עוד הרבה מה ללמוד הן מבחינת האבחון, והן מבחינת דרכי הטיפול. המפתח הוא להשאר סבלניים, קשובים וגמישים בדרכינו לבריאות המיטבית והמשופרת.
