סיבו זהו מצב מאד נפוץ באוכלוסיה, שבו מתרחשת צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק. זהו מצב שבו אוכלוסיית החיידקים במערכת העיכול יוצא, מאיזון, ומתחיל שגשוג יתר של חיידקים מזיקים במעי הדק. חשוב לציין שסיבו היא לא הבעיה, אלא סמפטום של בעיה עמוקה יותר שמתרחשת במערכת העיכול, שגורמת לחיידקים האילו לצאת משליטה.
מסקירה מכתב העת Journal of Gastroenterology Clinical על שכיחות של סיבו באוכלוסיה עולה כי אחוזי הסובלים מסיבו באוכלוסיה הן כדלקמן:
15% מהקשישים
33% מהאנשים עם שלשול כרוני
34% מהאנשים עם דלקת לבלב כרונית
53% מהאנשים המשתמשים בתרופות נגד חומצה
66% מהחולים עם צליאק עם תסמינים מתמשכים.
78% מהאנשים עם IBS
90% מאלכוהוליסטים
מה שבאמת בולט מבחינתי כאן הוא שני דברים: האחד הוא, שביותר ממחצית מהמקרים הסיבה להתפרצות סיבו היא כתוצאה משימוש בתרופות סותרות חומצה!
הדבר השני שבולט הוא, ש 9 מתוך 10 אלכוהוליסטים סובלים מסיבו.
בטיפול בסיבו, ברגע שמבינים את הסיבות שגורמות לתופעה, אפשר בהחלט לטפל בב בהצלחה!
אחד הגורמים העיקריים להתפרצות סיבו הוא תת פעילות של בלוטת התריס.
בלוטת התריס ממוקמת בצוואר והיא בין הבלוטות הגדולות והחשובות ביותר גוף, היא אחראית על ייצור הורמוניים שהכרחיים לתפקוד תקין של כל התאים בגופינו.
מהן הסיבות העיקריות לסיבו ומה הקשר שלהן לבלוטת התריס?
1. מחסור בחומצת קיבה
ייצור נמוך של מיצי עיכול וחומצת קיבה היא תופעה מאד נפוצה באוכלוסיה שלנו, חומצת קיבה אמורה להגן עלינו מפני התפתחות של זיהומים חיידקיים. כאשר היא לא נמצאת בכמות מספקת בקיבה, עלולים להתפתח זיהומים חיידקיים שונים, ובין היתר גם סיבו.
נטילה ממושכת של תרופות סותרות חומצה למשל, היא אחת הסיבות לפגיעה בייצור של אותה חומצה חשובה.
הקשר לבלוטת תריס:
הפרעות שונות של בלוטת התריס כמו האשימוטו (מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס) והיפותירואידיזם (תת פעילות בלוטת התריס) גורמים לפגיעה בייצור חומצת קיבה.
2. דיכוי חיסוני במעי
גורמים רבים יכולים להוביל לדיכוי חיסוני במעי, הגורמים העיקריים שעלולים לגרום לדיכוי כזה הם סטרס מתמשך שגורם להפרשה מוגברת של הורמון הקורטיזול או נטילה ממושכת של סטרואידים.
בשני המקרים, מתרחש דיכוי המערכת החיסונית של המעי, שמאפשר לחיידקים מזיקים לצאת משליטה.
הקשר לבלוטת תריס:
האשימוטו, היא מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס שגורמת לגוף למתח פיזיולוגי רב ומתמשך, ועלולה להוביל להתפרצות סיבו.
3. פגיעה במערכת העצבים במעיים (המכונה גם ENS )
המעיים שלנו נחשבים ל "המוח השני" של הגוף מכיוון שיש להם מערכת עצבים משלהם, בדומה למערכת העצבים הנמצאת במוח.
ובכן, בדיוק כמו במוח, מערכת העצבים יכול להחלש ולהתנוון עם הגיל.
בעיות מעיים כרוניות כמו צליאק, מעי רגיש, דלקות מעיים ועוד עלולים לגרום לניוון עצבי באותו ה"מוח השני".
הקשר לבלוטת תריס:
המוח שבמעיים והמוח הראשי שלנו עמוסים בקולטנים להורמון של בלוטת התריס. במצבים של השימוטו והיפותירואידיזם, יש לעתים קרובות מעט מדי הורמון בלוטת התריס או שהוא לא נספג כראוי, וזה מצב שיכול לגרום לפגיעה במערכת העצבים שבמעי, ולהתפרצות סיבו.
4. הפרעות של עצב הוואגוס
עצב הוואגוס הוא העצב המרכזי המשמש לתקשורת בין המוח למעי. כאשר עצב הוואגוס מפסיק להגיב למעי, זה עלול לגרום לירידה בתנועתיות המעיים ולעצירות.
הקשר לבלוטת תריס:
להורמון של בלוטת התריס יש השפעה ישירה על עצב הואגוס ועל תנועתיות של כל מערכת העיכול. הורמוני בלוטת התריס מגבירים את פעילות המעברים העצביים במעיים, את זרימת הדם למעיים ותומכים בשיקום והתחדשות תאי רירית המעי.
מצב של תת פעילות בלוטת התריס יכול להאט את התנועה של עצב הואגוס לאורך כל צינור מערכת העיכול, החל מהושט ועד למעי.
5. שינויים אנטומיים או מבניים במעיים הדקים או במסתם האיילוצקלי (הפתח בין המעי הגס והדק)
ניתוחים במעיים (כמו כריתת תוספתן או חלקי מעי), דיברטיקוליטיס וצלקות בעקבות מחלות מעי דלקתיות יכולים להוביל להתפרצות סיבו.
הקשר לבלוטת תריס:
תת פעילות של בלוטת התריס עלולה להוביל לאובדן שליטה על המסתם האיליקואקלי. כאשר המסתם הזה מפסיק לתפקד כמו שצריך, זה מאפשר חדירה של חיידקים פתוגניים מהמעי הגס אל המעי הדק ולהתפרצות סיבו.
המסקנה היא, שבריאות של בלוטת התריס שלנו היא קריטית לשמירה על האיזון במערכת העיכול ולמניעת התפרצות סיבו.
רוצים לשמוע עוד על הטיפול בסיבו? הקליקו כאן
