העצב הארוך ביותר בגוף המהווה מרכיב קריטי במערכת החיסונית שלנו ומשחק תפקיד מפתח בשמירה על הומאוסטזיס ורגולציה של פונקציות רבות בגוף שלנו. זהו העצב הגולגולתי היחיד שמחבר את הראש ואת גזע המוח דרך הצוואר עד למעי. הוא פועל על מנת שתהליך העיכול יתקיים באופן תקין ומווסת את מערכת העצבים הפאראסימפטטית שלנו (זאת שפועלת כשאנחנו רגועים). תהליך הבליעה למשל, מופעל על ידי עצב הואגוס, שקולט מסרים מהמוח על נוכחות של מזון בפה.
תפקיד עצב הואגוס במערכת העיכול
הואגוס הוא למעשה מערכת תקשורת דו-כיוונית, הוא מעביר מידע מהמעי למוח, ומהמוח למעי. הוא אחראי על פעולת העיכול, ויסות מערכת החיסון ואפילו וויסות מצב הרוח. תהיתם פעם למה יש לכם פרפרים בבטן כשאתם עצבניים? או למה המונח "תקשיבו לבטן שלכם" קיים? יש קשר חזק בין מערכת העיכול שלנו למוח שלנו. למעשה, מחקרים מראים ש-90% מהסרוטונין - הורמון האושר שלנו - לא מיוצר במוח שלנו, אלא במעיים! עצב הוואגוס שלנו ממלא תפקיד קריטי גם בפונקציה הזאת. העצב הזה הוא בעצם סוג של "אנטנה" שדולקת כל הזמן וקולטת את המסרים שהגוף שלנו שולח לה ומנטרת מצבים של סכנה.
הוואגוס שולט בהיבטים שונים של תהליך העיכול, כולל גירוי ייצור חומצת קיבה ואנזימי עיכול, עידוד פריסטלטיקה (התכווצויות גליות של מערכת העיכול שמעודדות תנועתיות), כיווץ כיס המרה והפרשת מיצי מרה.
לרוע המזל, זיהומים, דלקות וסטרס הם בין הגורמים המובילים שיכולים להחליש את עצב הוואגוס.
כאשר אנו במתח כרוני, אספקת הדם למעי נפגעת וזה מוריד את הגירוי של העצב. כאשר תפקוד עצב הוואגוס נפגע, רכיבי המזון אינם מתפרקים כראוי, וחלקיקי מזון לא מעוכלים, כמו חלבונים, פחממות ושומנים, מפעילים את המערכת החיסונית במעיים, מה שמעודד דלקתיות ובסופו של דבר עלול להוביל לתסמונת המעי הדליף ולמצבים דלקתיים אחרים כגון מחלות מעיים דלקתיות - קרוהן וקוליטיס כיבית.
תפקוד לקוי של עצב הוואגוס עלול גם לגרום להפרעות נוספות במערכת העיכול כגון גסטרופרזיס (ריקון קיבה איטי או שיתוק קיבה) ותסמונת המעי הרגיש (IBS).
פונקציות נוספות של עצב הוואגוס בגוף
1. מערכת העצבים הפאראסימפתטית: עצב הוואגוס הוא מרכיב מרכזי במערכת העצבים הפאראסימפתטית, האחראית על פעולות המנוחה והעיכול של הגוף. הוא עוזר לווסת תפקודים גופניים שונים כמו קצב לב, קצב נשימה, עיכול ותפקוד תקין של הבלוטות בגוף.
2. תפקוד הלב: עצב הוואגוס ממלא תפקיד מכריע בוויסות קצב הלב ותפקוד הלב. הוא עוזר להאט את קצב הלב ולהוריד את לחץ הדם בזמן של מנוחה והרפיה.
3. תפקוד נשימתי: עצב הוואגוס משפיע על השרירים בגרון ובסרעפת השולטים בנשימה. הוא עוזר לווסת את קצב ועומק הנשימה.
4. תפקודים תחושתיים ומוטוריים: עצב הוואגוס מספק מידע חושי למוח מהאיברים שהוא מעצבב, כמו הגרון, הלב, הריאות ומערכת העיכול. הוא גם שולט בשרירים מסוימים בגרון ובלוע המעורבים בפעולת הדיבור והבליעה.
כיצד נשפר את התפקוד של עצב הואגוס שלנו?
גירוי של עצב הואגוס זוהי הדרך הטובה ביותר לשפר את התפקוד שלו ולטפל במגוון רחב של בעיות בריאותיות, ולא רק במערכת העיכול. מחקרים מראים שבאמצעות גירוי של עצב הואגוס ניתן לטפל בהפרעות בריאותיות כמו אפילפסיה, דיכאון, כאבים כרוניים ואפילו הפרעות שינה.
אחת הדרכים היעילות שמסייעות לעצב הואגוס לחזור לפעילות תקינה היא נשימה איטית ועמוקה. נשימה היא כלי טיפולי שמשפר את התפקוד של מערכת העצבים, ושל עצב הואגוס בפרט.
הדבר המדהים בנשימה הוא שזה קל, פשוט ואפשר לעשות את זה בכל מקום! ישנם כל מני סוגים שונים של תרגילי נשימה, והמשותף לכולם זה שאיפות עמוקת דרך האף ונשיפות עמוקות וארוכות יותר דרך הפה. כאשר אנחנו מבצעים נשיפה ארוכה, קצב הלב מואט ולחץ הדם יורד, וזה מרגיע ומשחרר גם הואגוס. ישנן טכניקות שבהן צריך להחזיק את האויר בריאות למשך מספר שניות, ורק אז לנשוף.
טכניקות נוספות שיכולות לסייע, הן טכניקות שמפעילות את החלק העמוק של הגרון כמו למשל גרגור, זמזום, המהום ושירה, וטכניקות הרגעה והרפייה כמו יוגה, מדיטציה והליכה. העקרון המשותף שעליו חשוב להקפיד כאשר אנו מבצעים את הטכניקות האלו, הוא התמקדות ב"כאן ועכשיו", ברגע הנוכחי, או במילים אחרות להיות ב"מיינדפולנס" -Mindfullness.
