צמחי מרפא לטיפול בהליקובקטור פילורי

"אני סובלת מהחיידק עם השם המפחיד" כך אמרה לי אחת המטופלות שלי בשיחת הטלפון הראשונה שלנו. השם בהחלט לא סימפטי, וגם החיידק עצמו, רחוק מלהיות ידידותי וקשה מאד לטיפול. ההליקובקטור הפילורי (Helicobactor pylori) או בשמו המקוצר HP , הינו בקטריה ספירלית אשר תוקפת את רירית הקיבה. מרגע חדירתו לרירית הקיבה, ההליקובקטור משתמש בחלבון ארסי שנקרא אוריאז, שמפרק שתנן (urea) ומסנטז אמוניה ופחמן דו חמצני אשר יוצרים סביבו מעטפת בסיסית, המונעת מחומצת הקיבה להשמיד את החיידק.

בחרתי להתמקד בצמחים עממיים ומוכרים שנחקרו ונמצאו יעילים בטיפול בהליקובטור פילורי:

ג'ינג'ר (Zingiber officinalis)

מאז ימי קדם, בנוסף להיותו כוכב במטבח, שימש שורש הג'ינג'ר כתרופה טבעית בטיפול של מגון פתלוגיות במערכת הגסטרואנטולוגית. האחראיים להשפעה המיטיבה של הג'ינגר על מערכת העיכול אילו הם בין היתר חומרים ממשפחת הפנולים הפשוטים הנקראים ג'ינג'רולים. לג'ינג'רולים השפעות רבות עם הגוף. מחקרים רבים בוצעו על השפעת תמצית (נוזלית או יבשה ) של קנה שורש הגינג'ר על מערכת העיכול. בהקשר של הליקובקטור פילורי הכיוון הוא אחיד- התמצית הג'ינג'ר בולמת צמיחת החיידק. במקביל היא גם מרפאה כיבים, משקמת רירית קיבה ונוגדת חמצון. יש לה השפעה נוגדת שחיקה לתאי האפיתל שבקיבה והיא מעכבת את האנזים הפרו-דלקתי COX-2 (cyclooxygenase-2) וכן את הציטוקינים TNF-B TNF-A(חומרים המיוצרים בגוף כתגובה למצבי דלקת וגידולים).

כורכום (Curcuma longa)

הכורכום ברפואה המסורתית הוא משמש כמשפר תפקוד מערכת עיכול, וזרימת הדם ומטפל בבעיות מפרקים. במדע, זהו אחד הצמחים הנחקרים ביותר בעולם והוא נמצא כבעל מגוון אדיר של אנטי דלקטיות, אנטי אוקסידנטיות, אנטי סרטניות, אנטי מיקרוביאליות, אנטי פטרייתיות. החומרים העיקריים האחראיים לפעילותו הם חומרים נדיפים מסיסי שומן ((turmerone oil וחומרים מסיסי מים curcuminoids : שהכוכב העיקרי בינהם הוא הכורכומין- פיגמנט המעניק לשורש הכורכום את צבעו הצהוב, ואף משמש כצבע מאכל טבעי וכפיגמנט במוצרי קוסמטיקה. בהקשר של HP, הוא נמצא כמעכב שגשוג אנזימים בקטריאליים ובעל השפעה נוגדת דלקת עוצמתית על רירית הקיבה הפגועה מהחיידק, זאת באמצעות הורדה משמעותית של רמות של ציטוקינים וכימוקינים (חלבונים פרו דלקתיים) המשגשגים במצב של HP אקוטי. בנוסף נמצא שהכורכומין יעיל בריפוי של כיב פפטי, שעלול להווצר כסיבוך עקב החיידק.

חשוב לציין, שהכורכומין הוא חומר בעל זמינות ביולוגית נמוכה בגוף, לכן לצרוך תבלין כורכום וקארי כטיבול במטבח, זה בהחלט מאד בריא, אך לא מספיק מבחינת יעילות תרפוייטית כטיפול בHP. חשוב להוועץ בהרבליסט או נטורופת מוסמך לקבלת המלצה על מינון כורכומין יומי, בהתאם לחומרת המצב.

שרף המסטיק (Pistacia lentiscus )

אלת המסטיק זהו שיח ירוק עד ממשפחת האלתיים. במשך יותר מ 2500 שנה נחשב השרף הריחני של אלת המסטיק כתרופה מסורתית לטיפול בתפתולגיות גסטרואנטרולוגיות, בדגש על ריפוי כיבים לאורך צינור מערכת העיכול. את השרף ניתן ללעוס או לצרוך כמיצוי בטנקטורה או טחון לאבקה בכמוסות. שרף המסטיק הוא אנטי מיקרוביאלי, נוגד פטריות, אנטי דלקתי, אנטי ליפידמי (מפחית שומנים בדם), אנטי סרטני. הוא נמצא כמפחית חומציות בקיבה ובכך מגן על הרירית. בשנת 1998 התפרסם מחקר שהראה שלשרף יכולת להשמיד הליקובקטור פילורי. בנוסף לכל זה, לעיסת שרף המסטיק משחררת חומרים נדיפים מרענני נשימה ומחטאי חניכיים.

חמוציות (Vaccinum ocimum)

החמוציות ידועות באפקטיביות שלהן למנוע ולטפל בדלקות בדרכי השתן, אך זאת לא הפעילות היחידה שלהן. כבר משחר ההסטוריה שימשו החמוציות את האינדיאנים כתרופה נגד זיהומים ומיקרובים שונים. החמוציות עשירות בחומרים הנקראים פוליפנולים בעלי פעילות אנטימיקרוביאלית חזקה מאד. כשהם באים במגע עם הם הHP משנים את המבנה המולקולרי שלו מספירלי לכדורי ובכך מונעים את ההצמדות שלו לדפנות הקיבה. צריכת חמוציות בטנקטורה, טבליה או כמיץ טהור מומלצת מאד כחלק ממערך הטיפל בחיידק.

שוש קרח (Glychyrriza glabra)

הליקוריץ הוא שורש הצמח שוש קרח, עשב גבוה, רב שנתי ממשפחת הקטניות. לאחר שהשורש יובש של מספר חודשים ניתן לצרוך אותו כתמצית נוזלית, תמצית יבשה או כמרתח. השוש מכיל עשרות תרכובות ביולוגיות פעילות (בעיקר סאפונינים ופלבנואידים) שהנפוצה ביותר היא החומצה הגליצירייזית שמתוקה פי 50 מסוכר ומקנה לו שימושים רבים בתעשיית הממתקים.

אך לא רק מתיקות של הליקוריץ הביאה לפופולריות שלו לאורך ההסטוריה, אלא גם תכונות הריפוי העשירות שלו. זהו אחד הצמחים המובילים ברפואה העממית בטיפול במחלות מערכת העיכול והנשימה. הוא משמש כסוכן אנטי דלקתי במצבים של גירויים, כיבים ופצעים מוגלתיים ומגן על הריריות, הליקוריץ נמצא כמעכב שגשוג פטריות וחיידקים, בין היתר מעכב שגשוג של ההליקובקטור הפילורי ומטפל בכיבים שנוצרים בעקבות הבקטריה.

שמן אורגנו (Origanum Vulgare)

האורגנו- אזובית/ קורנית מקורקפת זהו עשב ריחני רב שנתי ממשפחת השפתניים משמש כתבלין נפוץ במטבח. שמן האורגנו מופק מהעלים והפרחים המיובשים של הצמח. הרומאים והיוונים העתיקים נהגו להשתמש בשמן לריפוי מחלות שונות. ישנם עשרות זנים שונים של אורנו, אך המועיל ביותר מבחינה טיפולית הוא השמן המופק מהאורגנו הפראי- Origanum Vulgare שנחשב כבעל סגולות הריפוי הרבות ביותר. שמן אורגנו איכותי הוא בצבע זהוב- צהוב כהה ובעל ריח חזק וחריף. מחקרים הראו את היכולת שלו לחסל מיקרואורגניזמים שונים, בין היתר את ההליקובקטור. השמן הוא אנטימיקרוביאלי, אנטיבקטריאלי, נוגד זיהומים ופטריות. החומרים הפעילים שלו הם פנולים שבנוסף לכל התכונות שציינתי הם גם נוגדי חמצון עוצמתיים, הפנולים העיקריים הם: Carvacrol- המרכיב החשוב ביותר בשמן, בעל תכונות מיקרוביאליות חזקות, הוא מעלה את חדירות ממברנת תא החיידק ומאפשר למערכת החיסונית שלנו לתקוף את התא. Thymol- חומר מחטא, מחזק מערכת חיסון, עוזר למניעת נזק לרקמות ומעודד ריפוי

חומרים נוספים בעלי סגולות ריפוי הם הטרפנים- אנטיבקטריאליים, החומצה הרוזמרינית (Rosmarinic acid)- נוגדת חמצון ומונעת נזק מרדיקלים חופשיים, בטא קריופילן (Beta Caryophyllin E-BCP) חומר שמעכב התפתחות דלקת ויכול לסייע במניעת סיבוכים כתוצאה מההליקובקטר.

שום (Allium Sativum)

איך אפשר לא להזכיר את הצמח הנפלא הזה המשמש כתרופה טבעית כבר אלפי שנים במסורות רבות. החומרים הפעילים שלו, האחראיים גם על הטעם והריח החריף, הן תרכובות גופרתיות נדיפות allin ו- allicin בעלות פעילות אנטיביוטית, לא סתם קוראים לשום האנטיביוטיקה של הטבע. השום פועל כנגד ההליקובקטור בשתי חזיתות, מצד אחד יש לו השפעה אנטיבקטריאלית מעכבת על שגשוג החיידק מצד שני, יש לו גם השפעה ממריצת מערכת החיסון על ידי גירוי פעילות מאקרופאג'ת כנגד הפתוגן והמרצת שגשוג תאי T האחראיים על יצירת נוגדנים. אכילת שום באופן קבוע תורמת לחיזוק המערכת החיסונית ועוזרת להלחם בחיידקים, זיהומים ודלקות, על מנת לקבל את מלוא הפעילות של האליצין והאלין מומלץ למוחץ את השום לפני אכילתו. קיימים גם תוספי תזונה של החומרים הפעילים בלבד נטולי ריח.

רוצים לקרוא בהרחבה על תת חומציות בקיבה? הקליקו כאן

לשיחת ייעוץ בווטסאפ