הקשר בין סיבו למעי רגיש
סיבו (SIBO) ומעי רגיש הן שתי תופעות לא סימפטיות שמתרחשות במערכת העיכול, והן יכולות לבוא לידי ביטוי באופן מאד דומה: כאבי בטן, נפיחות, שלשולים או עצירויות, ערפול מוחי, חולשה, בעיות ספיגה. למרות הדמיון בין שני מצבים בריאותיים אילו, יש להם גורמים שונים. סיבו (SIBO- Small Intestinal Bacterial Overgrowth) זוהי איננה תסמונת, אלא מצב פתולוגי של שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק, הגורמים לתסיסת מזון ולנפיחות חמורה. לעיתים סיבו יכול להיות ללא תסמינים, ולבוא לידי ביטוי בתוצאת בדיקת נשיפה בלבד. סיבו הוא גורם פוטנציאלי לתסמונת המעי הרגיש, אך לא תמיד.
מעי רגיש זוהי בעצם תסמונת (אוסף של תסמינים), שתמיד תהיה בעלת תסמינים בדרגה כזו או אחרת ויכולה להגרם כתוצאה מסיבו או מגורמים אחרים. בנוסף, בשונה מסיבו, תסמונת המעי הרגיש לא ניתנת לאבחון באמצעות בדיקת מעבדה, אלא על סמך שלילת הפרעות עיכול אחרות.
מטא אנליזה טריה, שבדקה 50 מחקרים קליניים הגיעה למסקנות הבאות.
1. יותר משליש מהסובלים ממעי רגיש אובחנו כחיוביים גם לסיבו (1).
2. לסובלים מתסמונת המעי הרגיש יש סיכוי פי 5 לפתח סיבו, מאשר לאילו שאינם סובלים מהתסמונת (2).
לסיכום, שתי התופעות יכולות להיות נוכחות ביחד ולהשפיע אחת על השניה אך לא בהכרח.
הטיפול בסיבו
סיבו נופל תחת מטריה רחבה יותר של המושג דיסביוזיס.
דיסביוזיס פירושו חוסר איזון של חיידקים, פטריות, פרזיטים ואורגניזמים אחרים. הטיפול שעובד בדיסביוזיס, לרוב יעבוד גם בסיבו.
הטיפול בסיבו מצריך זמן וסבלנות, קיצורי דרך לא יעבדו כאן. הצלחה ארוכת טווח בהחלט אפשרית, אך היא מצריכה שילוב של כמה סוגי טיפולים במקביל שנותנים מענה הן לדיסביוזיס עצמו, והן לשיפור תפקודה של מערכת העיכול. הטיפולים שנחקרו בהקשר לסיבו ונמצאו יעילים כוללים: ניקוי רעלים, תזונה, התאמת פרוביוטיקה, תוספי תזונה וצמחי מרפא מגבירי תנועתיות מעיים והפרשת מיצי מרה ואנטי-מיקרוביאליים.
לכל אדם יש את המיקרוביום הייחודי שלו. ולכן אין טיפול אחד שמתאים לכולם וחשוב לנקוט גישה אינדיוידואלית.
פרוביוטיקה וסיבו
אם אתם מתמודדים עם סיבו, בטח יצא לכם לשמוע לא מעט את התיאוריה שטוענת, שנטילת פרוביוטיקה בסיבו לא מומלצת, מאחר ומדובר בתופעה שבה חיידקי המעיים גם ככה בצמיחת יתר, אז למה להוסיף אש למדורה?
בתור מי שעוקבת אחרי המחקר בנושא זה באופן שוטף, חשוב לי לעדכן אתכם שהתיאוריה הזאת לא מדוייקת, ועלולה לגרום לכם לפספס כלי טיפולי יעיל וחשוב בסיבו, שהוכח מחקרית.
מספר מחקרים מהשנים האחרונות מצאו שנטילת תוספי פרוביוטיקה בזמן סיבו הביאה לשיפור התסמינים ותוצאות מעבדה (3). לעיתים הטיפול הפרוביוטי נמצא יעיל אפילו יותר מטיפול אנטיביוטי (4).
מטא אנליזה שבדקה 18 מחקרים הגיעה למסקנה שפרוביוטיקה מעקבת שגשוג יתר של חיידקים פתוגניים וריכוז המימן במעי (הגורם העיקרי לגזים בסיבו) ומפחיתה כאבי בטן (5) .
מחקר מעניין אחר מצא, שהשפעת הפרוביוטיקה חזקה יותר אצל מי שאצלו המעי הרגיש משולב עם סיבו, מאשר אצל הסובלים ממעי רגיש ללא סיבו (6)
פרוביוטיקה היא קלה לשימוש ובטוחה גם לנטילה לאורך זמן ממושך (7) ויש אפילו יותר מחקרים שמראים שהיא יעילה מאד בטיפול במעי רגיש.(8,9,10,11).
באיזו פרוביוטיקה מומלץ להשתמש בסיבו?
קיימים אלפי מוצרים פרוביוטיים בשוק, רובם נופלים לתוך שלושת הקטגוריות האילו:
1. שילובים של לקטובצילוס וביפידובקטריה
2. סקרומייטס בולרדי Saccharomyces boulardii
3. בצילוס Bacillus
המחקר בתחום המעי הרגיש הגיע למסקנה, ששילוב של שלושת סוגי הפרוביוטיקה היא האפקטיבית ביותר לטיפול במעי רגיש, מאחר והם עובדים יחד בצורה סינרגטית (12) (13).
יחד עם זאת, בכל סוג של סיבו יש את החיידקים הטובים הספציפיים שיעילים עבורו.
למשל, החיידק Lactobacillus plantrum LP-8 נמצא הכי יעיל בטיפול בסיבו מסוג מימן גופריתי. החיידקים Bifidobacteria lactis HN019 ו Lactobacilus roterii 17938DSM נמצאו יעילים בטיפול בסיבו מסוג מתאן.
דגשים לבחירה נכונה של פרוביוטיקה:
1. חשוב לבחור מוצרים של חברות מפוקחות, שעומדים בסטנדרטיים בינלאומיים ומאושרים משרד הבריאות.
2. תנאי אחסון נאותים (GMP).
3. לפחות 10 מילארד CFU (מושבות של חיידקים).
4. תאריך תפוגה כמה שיותר ארוך.
5. רצוי לבחור במוצר פרוביוטי טבעוני, נטול גלוטן.
לסיכום, בטיפול בסיבו, חשוב לשלב אסטרטגיית טיפול ארוכת טווח לשיפור המצב הכללי של מערכת העיכול, כזאת, שלא רק שתביא לריפוי ושיקום מערכת העיכול, אלא גם תתמוך באופן רחב בכל שאר מערכות הגוף ותשפר את איכות החיים.
לקריאה נוספת על פרוביוטיקה הקליקו כאן
מקורות:
1. Chen B, Kim JJ, Zhang Y, Du L, Dai N. Prevalence and predictors of small intestinal bacterial overgrowth in irritable bowel syndrome: a systematic review and meta-analysis. J Gastroenterol. 2018 Jul;53(7):807-818.
2. Leventogiannis K, Gkolfakis P, Spithakis G, Tsatali A, Pistiki A, Sioulas A, Giamarellos-Bourboulis EJ, Triantafyllou K. Effect of a Preparation of FourProbiotics on Symptoms
of Patients with Irritable Bowel Syndrome: Association with Intestinal Bacterial Overgrowth. Probiotics Antimicrob Proteins. 2019 Jun;11(2):627-634.
3.Zhong C, Qu C, Wang B, Liang S, Zeng B. Probiotics for Preventing and Treating Small Intestinal Bacterial Overgrowth: A Meta-Analysis and Systematic Review of Current
Evidence. J Clin Gastroenterol. 2017 Apr;51(4):300-311
4. Soifer LO, Peralta D, Dima G, Besasso H. Eficacia comparativa de un probiótico vs un antibiótico en la respuesta clínica de pacientes con sobrecrecimiento bacteriano del intestino y distensión abdominal crónica funcional: un estudio piloto [Comparative clinical efficacy of a probiotic vs. an antibiotic in the treatment of patients with intestinal bacterial overgrowth and chronic abdominal functional distension: a pilot study]. Acta Gastroenterol Latinoam. 2010 Dec;40(4):323-7.
5. Zhong C, Qu C, Wang B, Liang S, Zeng B. Probiotics for Preventing and Treating Small Intestinal Bacterial Overgrowth: A Meta-Analysis and Systematic Review of Current Evidence. J Clin Gastroenterol. 2017 Apr;51(4):300-311.
6. Chen B, Kim JJ, Zhang Y, Du L, Dai N. Prevalence and predictors of small intestinal bacterial overgrowth in irritable bowel syndrome: a systematic review and meta-analysis. J Gastroenterol. 2018 Jul;53(7):807-818. doi: 10.1007/s00535-018-1476-9. Epub 2018 May 14.
7. Bafeta A, Koh M, Riveros C, Ravaud P. Harms Reporting in Randomized Controlled Trials of Interventions Aimed at Modifying Microbiota: A Systematic Review. Ann Intern Med. 2018 Aug 21;169(4):240-247. doi: 10.7326/M18-0343. Epub 2018 Jul 17.
8. Yuan F, Ni H, Asche CV, Kim M, Walayat S, Ren J. Efficacy of Bifidobacterium infantis 35624 in patients with irritable bowel syndrome: a meta-analysis. Curr Med Res Opin. 2017 Jul;33(7):1191-1197.
9. Tiequn B, Guanqun C, Shuo Z. Therapeutic effects of Lactobacillus in treating irritable bowel syndrome: a meta-analysis. Intern Med. 2015;54(3):243-9. doi: 10.2169/internalmedicine.54.2710.
10. McFarland LV, Dublin S. Meta-analysis of probiotics for the treatment of irritable bowel syndrome. World J Gastroenterol. 2008 May 7;14(17):2650-61.
11. Martoni CJ, Srivastava S, Leyer GJ. Lactobacillus acidophilus DDS-1 and Bifidobacterium lactis UABla-12 Improve Abdominal Pain Severity and Symptomology in Irritable Bowel Syndrome: Randomized Controlled Trial. Nutrients. 2020 Jan 30;12(2):363.
12. American College of Gastroenterology Task Force on Irritable Bowel Syndrome, Brandt LJ, Chey WD, Foxx-Orenstein AE, Schiller LR, Schoenfeld PS, Spiegel BM, Talley NJ, Quigley EM. An evidence-based position statement on the management of irritable bowel syndrome. Am J Gastroenterol. 2009 Jan;104 Suppl 1:S1-35.
13. Ford AC, Quigley EM, Lacy BE, Lembo AJ, Saito YA, Schiller LR, Soffer EE, Spiegel BM, Moayyedi P. Efficacy of prebiotics, probiotics, and synbiotics in i
rritable bowel syndrome and chronic idiopathic constipation: systematic review and meta-analysis. Am J Gastroenterol. 2014 Oct;109(10):1547-61; quiz 1546, 1562.
コメント