חיפוש

כיצד נשקם את מערכת העיכול לאחר שימוש באנטיביוטיקה?

אנטיביוטיקה יכולה להיות מאד שימושית וחשובה להפליא במקרים של זיהומים חמורים. למרבה הצער, התרופות האנטיביוטיות ניתנות היום יתר על המידה, גם במצבים פחות חמורים, ולעיתים ללא סיבה מספיק מוצדקת. שימוש מופרז וממושך באנטיביוטיקה פוגע באופן חריף בחיידקים המאכלסים את המעיים שלנו ועלול להוביל להשלכות מרחיקות לכת. היום אני רוצה לדבר על הבעייתיות שקיימת סביב נטילת אנטיביוטיקה, ועל איך ניתן לשקם את הבריאות של המיקרוביום (אוכלוסיית חיידקי המעי, פלורת המעי) שלנו לאחר נטילתה.

הבעיה עם אנטיביוטיקה המטרה העיקרית של האנטיביוטיקה היא להרוג חיידקים, לעקב את ההתרבות שלהם ולמנוע זיהומים. הבעיה היא, שרוב סוגי האנטיביוטיקה לא יכולים להבדיל בין חיידקים מזיקים למועילים. כן אנטיביוביקה לא מפלה. לכן, כשלוקחים אותה, חשוב לקחת בחשבון, שהיא תיקח איתה לא רק את החיידקים הפתוגניים שאחראיים לזיהום, אלא גם את החיידקים הטובים במערכת העיכול שלנו. לחיידקי המעיים הטובים יש הרבה תפקידים חיוניים עבור המעיים ועבור הגוף בכלל. נטילה מרובה של אנטיביוטיקה והרג "החבר'ה הטובים" עלולה להוביל לחוסר איזון חמור במיקרוביום של המעי שלנו. כך עלולים לפרוץ כל מני זיהומים משניים כמו צמיחת יתר של פטריית הקנדידה, התפרצות חיידק הקלוסטרידיום, שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק (סיבו) ועוד. שימוש חוזר ונשנה באנטיביוטיקה עלול להוביל בטווח הארוך, לדלקות כרוניות, עמידות לאנטיביוטיקה, תסמינים שונים במערכת העיכול, כמו נפיחות, עצירות, צרבות ומחלות אוטאימוניות (1, 2).

אנטיביוטיקה ואוטואימוניות אנטיביוטיקה יכולה להוביל לחוסר איזון בחיידקי המעי (דיסביוזיס). אם הדיסביוזיס הופך לרציני, זה יכול להוביל לדלקת כרונית, חסינות ירודה ותסמונת המעי הדליף. כל הגורמים הללו יכולים להגביר את הסיכון לפתח מצב אוטואימוני(2, 3). כמומחית למערכת העיכול אני פוגשת לא מעט מקרים, של התפרצות מחלת מעי דלקתית קרוהן או קוליטיס כיבית, או מצב אוטואימוני אחר לאחר מספר סבבים של אנטיביוטיקה. כמו כן, מתמודדי קרוהן וקוליטיס כיבית עלולים לחוות התלקחויות לאחר שימוש באנטיביוטיקה, ובזה הרופאים לא תמיד מקפידים לעדכן את המטופלים