ככל שאנו מתבגרים, הגוף שלנו עובר אינספור שינויים, ותחום אחד שלעיתים דורש תשומת לב מיוחדת הוא מערכת העיכול שלנו- מערכת אקולוגית עדינה שבה כל המרכיבים חייבים לעבוד בסינכרון כדי לפרק ולספוג ביעילות את המזון, ולכן טיפוח מערכת העיכול חיוני על מנת לשימור האיזון העדין והמורכב הזה.
בואו נדבר על הזדקנות ובריאות המעיים. עם הגיל, מערכת העיכול שלנו יכולה לחוות מגוון אתגרים שעלולים להתבטא כתסמינים לא נעימים ואף כבעיות פתולוגיות מורכבות יותר. עצירות למשל, בעיה מאד נפוצה בקרב גיל הזהב, הופכת נפוצה יותר כאשר השרירים האחראים להנעת המזון דרך המעיים שלנו מאבדים בהדרגה את התנועתיות שלהם. בנוסף, היחלשות השסתום בין הקיבה לוושט עלולה להוביל למצב הלא נעים המכונה מחלת ההחזר הקיבתי-ושטי (GERD), שבה חומצת הקיבה חודרת מהקיבה אל הושט, וגורמת לאי נוחות, צרבת ואף נזק לרירית הושט. בעיה נפוצה נוספת ברב אנשים מבוגרים היא דיברטיקולוזיס, מחלת מעיים שבה נוצרים כיסים קטנים (דיברטיקולות) לאורך רירית המעי. בעוד שאנשים רבים עם דיברטיקולות נשארים א-סימפטומטיים, אחרים עלולים לחוות דלקת בתוך אותם הכיסים, מצב הקרוי דיברטיקוליטיס.
עם התקדמות הגיל, חשיבותה של הרפואה המונעת מתעצמת ומקבלת משנה תוקף. השקעה בבריאות ובאיכות החיים בשלבים מוקדמים יותר היא מפתח לשגשוג ורווחה בשנים המאוחרות. טיפול מונע אינו רק אסטרטגיה - הוא פילוסופיית חיים המאפשרת לנו לנווט את מסענו דרך השנים בחוסן ובחיוניות. בהקשר זה, הקשבה לצרכי הגוף המשתנים והיענות להם בזמן אמת מהווה נדבך מרכזי בשמירה על איזון ובריאות לאורך זמן.
הפרעה בהפרשת חומצות מרה אצל קשישים
ככל שאנו מתבגרים, ישנם מספר שינויים שיכולים להתרחש הקשורים לחומצות מרה וייצור מרה שיכולים להשפיע על בריאות העיכול:
ירידה בייצור חומצות מרה: הכבד מייצר חומצות מרה כדי לסייע בעיכול ובספיגה של שומנים וויטמינים מסיסים בשומן. עם הגיל, הכבד עשוי להיות פחות יעיל בייצור כמויות מספקות של חומצות מרה.
פגיעה במחזור חומצות המרה: חומצות המרה נספגות בדרך כלל מחדש במעיים וממוחזרות חזרה לכבד. תהליך זה עלול להשתבש עם הגיל, מה שמוביל לירידה בכמות של חומצת מרה.
שינויים בהרכב חומצת המרה: הפרופורציות היחסיות של סוגי חומצות מרה שונים יכולות להשתנות עם הגיל, מה שעלול לשנות את התכונות התפקודיות שלהן בתהליך העיכול.
היווצרות אבני מרה: למבוגרים יש סיכון מוגבר לפתח אבני מרה, שעלולות לחסום את זרימת המרה מכיס המרה אל המעיים, ולהשפיע על עיכול וספיגת השומן.
השפעות תרופתיות: תרופות מסוימות הנלקחות בדרך כלל על ידי מבוגרים, כגון תרופות להורדת כולסטרול, תרופות להפחתת לחץ דם או אנטיביוטיקה, יכולות להפריע לייצור, הפרשה או ספיגה חוזרת של חומצת מרה.
הירידה ברמות חומצת המרה ושינויים פוטנציאליים בהרכב המרה יכולים לתרום לבעיות עיכול כמו חוסר ספיגה של שומן, מחסור בוויטמינים (במיוחד ויטמינים מסיסים בשומן כמו A, D, E ו-K), וסיכון מוגבר להיווצרות אבני מרה בקרב מבוגרים. שמירה על תזונה בריאה, שתיה מספקת ומודעות לנזקי התרופות הקונבנציונליות יכולים לסייע בשמירה על תהליכי ייצור והפרשה תקינים של חומצות מרה ובריאות מערכת העיכול ככל שאנו מתבגרים.
פתרונות נטורופתיים למערכת העיכול המתבגרת
נטורופתיה זוהי גישה הדוגלת בריתום כוחו של הטבע למניעת מחלות, שיקום ושמירה על איזון בתוך הגוף. אחד מעקרונות המפתח של הרפואה הנטורופתית הוא האמונה שלגוף יש יכולת מולדת לרפא את עצמו כאשר הוא מקבל את הכלים והתנאים הנכונים. בהקשר של בריאות המעיים, זה מתורגם להתמקדות בשיקום האיזון וקידום מיקרוביום בריא- אוכלוסיית החיידקים הטובים השוכנים במערכת העיכול שלנו. כדי לתמוך בבריאות המעיים בגיל הזהב, חשוב לאמץ גישה הוליסטית התומכת במטופל הן מבחינת ההיבטים הפיזיים והן מבחינת ההיבטים הרגשיים שלו.
להלן מספר אסטרטגיות נטורופתיות לתמיכה בבריאות מערכת העיכול בגיל מבוגר:
התערבויות תזונתיות : בטיפול נטורופתי מתייחסים לגורמים התזונתיים שיכולים להשפיע על בריאות המעיים של האדם. תזונה עשירה בסיבים תזונתיים ומורכבת ממזונות מלאים מהצומח כמו פירות, ירקות, דגנים מלאים וקטניות יכולה לעזור לשפר את תנועתיות המעיים, לקדם יציאות סדירות ולמנוע עצירות, שנחשבת לבעיה שכיחה מאד בקרב מבוגרים. מזונות מותססים כמו יוגורט, קפיר וכרוב כבוש מעודדים גם הם התרוקנות טובה יותר, מכיוון שהם מספקים חיידקים פרוביוטיים מועילים התומכים במיקרוביום בריא במעיים.
צמחי מרפא: צמחי מרפא נמצאים בשימוש מזה אלפי שנים כטיפול וכתמיכה בבריאות הכללית ובבריאות של מערכת העיכול בפרט. שימוש בצמחי מרפא בגיל מבוגר כחלק מטיפול או מניעה של בעיות בריאותיות יכול לשפר באופן משמעותי את איכות החיים בגיל הזה. צמחים שניתן להשיג בקלות כמו ג'ינג'ר, מנטה ושומר יכולים להרגיע אי נוחות במערכת העיכול ולשפר תהליכי עיכול וספיגה. צמחי מרפא "ממריצי מרה" מרירים כמו שן הארי וגדילן מצוי יכולים גם הם להועיל, מכיוון שהם עוזרים להמריץ את ייצור המרה ולתמוך בתפקוד הכבד. חשוב להדגיש, ששימוש בצמחי מרפא חייב להיעשות תחת ליווי מקצועי של הרבליסט קליני מוסמך, במיוחד אם נוטלים גם תרופות קונבנציונליות.
פעילות גופנית עדינה: אחת הדרכים הפשוטות אך היעילות ביותר לקדם תהליכי עיכול בריאים ככל שאנו מתבגרים היא באמצעות פעילות גופנית עדינה כמו הליכה, רכיבה על אופניים או תרגול יוגה. כדי להניע את המזון ולאפשר ספיגה איכותית של חומרי הזנה מערכת העיכול שלנו מסתמכת על התכווצויות של שרירים חלקים המצפים את המעיים. עם הגיל, שרירי המעיים הללו עם הזמן מאבדים את יכולת הכיווץ שלהם, מה שמוביל לבעיות שהוזכרו מקודם. פעילות גופנית ותנועה מספקות גירוי עבור שרירים החלקים במערכת העיכול ומשפרות את התנועתיות שלהם, מה שמאפשר התרוקנות טובה יותר. תנועה ופעילות גופנית עדינה עוזרות גם לשחרר מתח ולהגביר את זרימת הדם, ולכך יש השפעות חיוביות מאד על תפקוד המעיים. היופי בפעילויות בעצימות נמוכה כמו הליכה ויוגה הוא שהן מכווצות בעדינות את שרירי הליבה והבטן וזה מסייע במניעת תקיעות של מזון ופסולת במערכת העיכול. גם תרגילי יוגה מאד מועילים במיוחד בגיל המבוגר. תנוחות יוגה לצד נשימה מבוקרת משפרים את הפעילות של אותם השרירים החלקים המצויים במעיים. תנוחות מפותלות מסוימות עוזרות "לסחוט" ו"לעסות" את האיברים המצויים במערכת העיכול ולהקל על סילוק הפסולת מתוכה. גם נשימה סרעפתית "מעסה" את מערכת העיכול שלנו על ידי עיסוי עצב הואגוס, העצב המחבר בין מערכת העיכול למוח מה שתורם לעיכול יעיל יותר. על ידי עיסוי ועצבוב של עצב הואגוס, אנו מפחיתים את הסיכון לעצירות והתסמינים הנלווים אליה כמו נפיחות, כאבי בטן וריפלוקס.
בנוסף ליתרונות המכניים שיש לפעילות גופנית בגיל הזהב, היא גם עוזרת להקל על מתח נפשי. מחקרים מדעיים מצביעים על קשר משמעותי בין מצבי דחק כרוניים לבין מגוון בעיות בריאותיות, כאשר דלקות במערכת העיכול מהוות אחת התוצאות המדאיגות של תופעה זו. הקשר בין המוח למעיים, המכונה לעיתים "הציר מוח-מעי", מדגיש את ההשפעה ההדדית בין מצבנו הנפשי לבין תפקוד מערכת העיכול.
לאור זאת, עבור אוכלוסיית המבוגרים השואפת לשמר את בריאות מערכת העיכול, מומלץ בחום לשלב פעילות גופנית סדירה בשגרת היום-יום. חשוב להדגיש כי הפעילות הגופנית הנבחרת צריכה להיות מהנה ומותאמת אישית, על מנת להבטיח התמדה לאורך זמן.
השפעת תרופות על בריאות מערכת העיכול בגיל המבוגר
עם ההתקדמות בגיל, שימוש בתרופות מרובות הופך לתופעה שכיחה. מטרתן של תרופות אלו היא לסייע בניהול מחלות כרוניות ובטיפול בבעיות בריאותיות הקשורות לתהליך ההזדקנות. אולם, חשוב להבין כי גם תרופות הנחשבות לבטוחות יחסית עלולות להשפיע באופן משמעותי על האיזון העדין של מערכת העיכול.
לאור הפוטנציאל הניכר של תרופות מסוימות לגרום לבעיות במערכת העיכול, חשיבות המודעות לתכשירים הרפואיים שאנו נוטלים היא קריטית. ישנן קבוצות תרופות מסוימות הידועות בהשפעתן השלילית במיוחד על תפקוד מערכת העיכול:
תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (NSAIDs) כמו איבופרופן, אדוויל, וולטרן, אספירין ונפרוקסן: שימוש ארוך טווח בתרופות אלו עלול להגביר את הסיכון לכיב קיבה, דימום ודלקת ברירית מערכת העיכול.
אנטיביוטיקה: על אף שבמקרים מסויימים אנטיביוטיקה יכולה להיות מצילת חיים, במקרים רבים אחרים היא יכולה להזיק ולשבש את מאזן החיידקים המועילים במעיים. המיקרוביום במעיים נוטה להיות פחות מגוון ויציב בגיל המבוגר לכן שימוש באנטיביוטיקה עלול להחריף את חוסר האיזון הקיים ממילא ולעלות סיכון לזיהומים פטרייתיים. מחקרים מראים כי השפעת האנטיביוטיקה על המיקרוביום עשויה להימשך חודשים ואף שנים לאחר הטיפול.
תרופות אחרות כמו משככי כאבים אופיואידים, תרופות ללחץ דם, תרופות נוגדות דיכאון ותרופות לאוסטיאופורוזיס נקשרו כולן לבעיות עיכול, החל מעצירות ושלשולים ועד לריפלוקס חומצי וחוסר ספיגה של חומרי הזנה.
מציאת נקודת האיזון האופטימלית בין הצורך בטיפול תרופתי יעיל לבין שמירה על תפקוד תקין של מערכת העיכול יכולה להיות מאתגרת עבור הרופא המטפל. דילמה זו מקבלת משנה תוקף בגיל המבוגר, כאשר רגישות מערכת העיכול עולה ומורכבות הטיפול התרופתי גוברת, לכן חשוב מאד לשמור על תקשורת פתוחה ורציפה עם הרופא ולנהל איתו דיון מעמיק על היתרונות והחסרונות של כל טיפול שהוא מציע.
כנטורופתית, מומחית לבריאות של מערכת העיכול אני מבינה את ההשפעות המורכבות של תהליך ההזדקנות ושימוש בתרופות על בריאות מערכת העיכול.
אחת ממטרותיי העיקריות היא להעלות את המודעות שטיפול נטורופתי והרבליסטי (טיפול באמצעות צמחי מרפא) הוא אלטרנטיבה טבעית ויעילה לתמיכה בבריאות מערכת העיכול, במיוחד עבור האוכלוסייה המבוגרת. חשוב להדגיש, כי הטיפול יכול לשמש הן כתוספת לטיפול הקונבנציונלי והן, במקרים מסוימים, כחלופה מלאה או חלקית לתרופות.
Comments