במצב רגיל, החיידקים שלנו במערכת העיכול חיים בשלום ובהרמוניה עם עצמם. אבל לעיתים קרובות הם יוצאים מאיזון, מכל מני סיבות שונות, ואז מתחילה החגיגה של החיידקים ה"רעים". סיבו הוא דוגמא נפלאה לכך! "החבר'ה הרעים" מרימים את הראש, והבטן משתגעת.
לסיבו שלושה סוגים, בהתאם לסוג הגז המיוצר: מימן, מתאן או מימן גופריתי. לעיתים יש שני סוגים בו זמנית, מה שכמובן הופך את הטיפול למורכב יותר.
נכון להיום, סיבו זאת התופעה השניה הנפוצה אצלי בקליניקה, אחרי דלקות מעיים, ואני חייבת לשתף אתכם, שברוב המקרים מדובר בתופעה חוזרת שלא הגיבה טוב לטיפול אנטיביוטי. אנטיביוטיקה כיום היא הטיפול הקונבנציונלי הסטנדרטי לטיפול בסיבו, מחקרים מראים שהיא יותר אפקטיבית מפלסבו, אך כמו שאני רואה בקליניקה, היא איננה מספיקה, כי ברוב המקרים זמן קצר לאחר הטיפול האנטיביוטי, "החברה הרעים" חוזרים, ובגדול.
חומציות ותנועתיות
כדי להבין קצת יותר לעומק מה עומד בבסיס הטיפול הנכון בסיבו, חשוב קודם כל להבין את המנגנון של התופעה. סיבו הוא מצב של התרבות חיידקים רעים במעי הדק. מה ששומר על המעי הדק שלנו נקי מאותם החיידקים הן שתי תכונות עיכוליות בסיסיות: תנועתיות וחומציות. התנועתיות אחראית על הפינוי התקין של המעי הדק והזרמת החיידקים אל המעי הגס, והחומציות אחראית על ההשפעה האנטיבקטריאלית בקיבה. לכן כאשר אחת מתכונות הללו נפגעת, זה מעלה את הסבירות להתפרצות סיבו.
מה בעצם יכול לפגוע לנו בחומציות ובתנועתיות של מערכת העיכול? חלק מהסיבות הנפוצות הן: תזונה לקויה, סטרס נפשי, נטילה ממושכת של תרופות סותרות חומצה, עצירות כרונית וגם פגיעות נוירולוגיות שונות. איזון ושיפור של תנועתיות וחומציות של הקיבה, הם הכרחיים כחלק מהטיפול הנכון בסיבו, וזאת ניתן לעשות באמצעות תזונה נכונה ושימוש בצמחי מרפא.
טיפול אנטיביוטי לעומת טיפול צמחי
אני רוצה להפנות את תשומת ליבכם למחקר מעניין מ 2014. המחקר בדק יעילות של טיפול אנטיביוטי לעומת טיפול צמחי בסיבו. המחקר מצא שטיפול בצמחי מרפא היה יותר אפקטיבי ועם פחות תופעות לוואי מאשר טיפול אנטיביוטי. 46% הצלחה במיגור סיבו לאחר הטיפול הצמחי, לעומת 34% לאחר טיפול אנטיביוטי, וזה לאחר חודש של טיפול. חודש שלם של נטילת אנטיביוטיקה.
מחקרים מראים, שנטילה ממושכת של אנטיביוטיקה מעלה את הסבירות לזיהומים משניים כמו למשל קלוסטרידיום או זיהומים פטרייתים, כמו למשל קנדידה. אז לא רק שהפכנו את הסיבו לעמיד יותר, הוספנו עוד אורחים לא קרויים לחגיגה.
הסיבה שאני כל כך אוהבת צמחים, היא בשל טווח הבטיחות הכל כך רחב שלהם, והעובדה שניתן לקחת אותם לאורך זמן, שבועות ואף חודשים, ללא תופעות לוואי, ללא פגיעה במאזן המיקרוביאלי הטבעי של המעיים וללא פגיעה במערכות אחרות של הגוף. כמובן כמו כל טיפול תרופתי, חשוב להיות תחת מעקב של איש מקצוע כשנוטלים צמחים.
שום כחלק מהטיפול הטבעי בסיבו
אחד הצמחים המוערכים והידועים בסגולות הריפוי הנפלאות שלו הוא השום (Allium Sativum). השום הוא צמח מרפא מהעתיקים ביותר. הוא מכיל נגזרת של חומצת אמינו הנקראת אליצין (לחומר הזה אני קוראת "האנטיביוטיקה הטבעית").
האליצין נחקר רבות בשל תכונותיו האנטיבקטריאליות, אנטי פטרייתיות ומחזקות חיסון העוצמתיות. מהנסיון הקליני שלי, ושל מטפלים אינטגרטיביים רבים אחרים מראה, שהוא יעיל מאד בטיפול בסיבו, בעיקר כשמדובר בסיבו מסוג מתאן.
אגב לא מדובר על אכילה של שום, אלא על שימוש באליצין כחלק מטיפול טבעי בסיבו. אכילה של השום עצמו דווקא לא מומלצת, ואף עלולה להחמיר את התסמינים.
כשנוטלים צמחי מרפא, חשוב מאד להיות תחת תעקב של הרבליסט/ית קלינית מוסמכ/ת. המינונים ומשך הנטילה של הצמחים, הם קריטיים להצלחת הטיפול.
רוצים לקרוא על הקשר בין רגישות למזונות למעי רגיש? לחצו כאן
מקורות:
1. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5987167/
2. https://www.karger.com/Article/FullText/504496
3. Chedid V, Dhalla S, Clarke JO, et al. Herbal therapy is equivalent to rifaximin for the treatment of small intestinal bacterial overgrowth. Glob Adv Health Med. 2014;3(3):16-24. doi:10.7453/gahmj.2014.019