הקשר בין בריאות המעי לכולסטרול
ההמלצה הכללית שמקבלים אנשים שנאמר להם שהכולסטרול שלהם גבוה היא בד"כ להפחית מזון שומני ולהתחיל ליטול סטטינים. אבל יש חלק חשוב שכמעט ולא עולה בשיחה עם הרופא והוא ההתייחסות למעי בהקשר של כולסטרול.
הידעתם שלמיקרוביום (החיידקים שחיים בתוך המעי שלנו) יש השפעה משמעותית על רמות הכולסטרול בדם שלנו? מסתבר שחיידקים מסויימים מפרקים את הכולסטרול עוד לפני שהגוף מספיק לספוג אותו. אחרים משנים את הדרך שבה הכבד ממחזר מיצי מרה (מיצי עיכול שמיוצרים מכולסטרול ומופרשים מכיס המרה כדי לפרק שומן). כאשר דופן המעי נפגעת ונעשית "דליפה", תוצרי לוואי שהחיידקים מייצרים יכולים לחדור לזרם הדם ולגרום לכבד לייצר יותר כולסטרול ממה שהוא צריך.
בואו נראה איך זה עובד, ומה ניתן לעשות בנוגע לזה.
המעי הוא מערכת הפינוי של הכולסטרול מהגוף
בואו ננסה להבין את הקשר בין בריאות המעי לכולסטרול. בניגוד לשומן, את הכולסטרול אי אפשר לשרוף לטובת ייצור אנרגיה. הגוף מפנה אותו בעיקר דרך המעי, והחיידקים שחיים שם עוזרים לקבוע כמה ממנו באמת יוצא.
הכול מתחיל במרה. הכבד משתמש בכולסטרול כדי לייצר חומצות מרה, ושולח אותן למעי כדי לעזור בעיכול שומן. כ־95% מהמרה הזו נספגים בחזרה בסוף המעי הדק ונשלחים חזרה לכבד לשימוש חוזר. רק כ־5% יוצאים בפועל עם הצואה.
כאן נכנסים לתמונה החיידקים הידידותיים. לחלק מהחיידקים יש אנזים שנקרא bile salt hydrolase, או בקיצור BSH, ש"גוזר" את חומצות המרה לצורה שקשה יותר לספוג מחדש, וכך יותר מהן יוצאות מהגוף. הכבד צריך אז לייצר חומצות מרה חדשות במקומן, ולשם כך הוא מושך כולסטרול מהדם, מה שגורם לירידה ברמות שלו. חומצות מרה "גזורות" גם מקשות על הגוף לספוג כולסטרול מהמזון.
חיידקי מעי מסויימים הולכים אפילו רחוק יותר: הם צורכים כולסטרול, או הופכים אותו לחומר שנקרא קופרוסטנול (coprostanol), שהגוף לא יכול לספוג, ולכן הוא פשוט יוצא החוצה.
במילים פשוטות: ככל שיש לנו יותר מהחיידקים המועילים האלה, כך הגוף שלנו יכול לפנות יותר כולסטרול, במקום למחזר אותו בחזרה לדם.
כשהמעי דולף: LPS והכבד
לחלק מהחיידקים במעי יש מעטפת חיצונית מגינה שעשויה בין השאר מחומר שנקרא LPS (ליפופוליסכריד). כל עוד הוא נשאר בתוך מעי בריא, ה־LPS לא מזיק. הבעיה מתחילה כשדופן המעי נחלשת, מצב שנקרא "מעי דליף". אז כמויות קטנות של LPS עוברות לזרם הדם.
מצב שבו יש זליגה קבועה של LPS לזרם הדם נקרא אנדוטוקסמיה מטבולית. הסיבות העיקריות לאנדוטוקסמיה מטבולית הן צריכת תזונה עשירה בשומן ודלה בסיבים, עלייה במשקל, תנגודת לאינסולין ודלקת כרונית.
הLPS שחודר לדם, מגיע לכבד, והכבד ממש לא אוהב את זה. הוא מגיב בדרכים שמעלות את הכולסטרול. במחקר שנעשה בעכברים, LPS העלה את רמת הכולסטרול בדם ב־41% וגרם לכבד לייצר פי שמונה ויותר כולסטרול מהרגיל. זה קרה דרך האצה של אנזים שנקרא HMG-CoA reductase, "מכונת ייצור הכולסטרול" המרכזית של הכבד (מקור). זה בדיוק האנזים שסטטינים נועדו לחסום.
הLPS גם מאט את היכולת של הכבד להפוך כולסטרול למרה, שכפי שראינו היא דרך הפינוי העיקרית של הגוף. והוא מפריע ל־HDL, הכולסטרול ה"טוב", שתפקידו לקחת כולסטרול מדפנות העורקים ולהחזיר אותו לכבד לסילוק. כשחוקרים נתנו לבני אדם ולעכברים מנות קטנות של LPS, עבודת הפינוי הזאת הואטה (מקור).
על אף שרוב המידע הזה מגיע ממחקרים בבעלי חיים ומניסויים קצרים בבני אדם, אבל המנגנון ברור והגיוני. ההשפעה של LPS על הכולסטרול היא חלק חשוב בפאזל, לצד הגנטיקה, התזונה, המשקל, מצב בלוטת התריס ורמת הסוכר בדם.
החיידקים שעובדים לטובתנו
מסתבר, שיש חיידקים שיכולים לעזור להוריד את רמות הכולסטרול בדם. התגלית המרגשת ביותר עד עכשיו היא קבוצת חיידקים שנקראת Oscillibacter. החיידקים האלו נפוצים באופן מפתיע, והם ממש ניזונים מכולסטרול.
ב־2024 נעשה מחקר (Framingham Heart Study) שבו החוקרים בדקו את חיידקי המעי של 1,429 משתתפים. לאנשים שהיו להם יותר Oscillibacter היה כולסטרול נמוך יותר, גם בדם וגם בצואה (מקור). כשהצוות גידל את החיידקים האלה במעבדה והאכיל אותם בכולסטרול, החיידקים קלטו אותו ופירקו אותו לחלקים לא מזיקים (מקור). לאותם אנשים היו בדרך כלל גם רמות נמוכות יותר של טריגליצרידים וסוכר בדם ורמות גבוהות יותר של־HDL (הכולסטרול ה"טוב").
אותו מחקר זיהה חיידק חיובי נוסף, Eubacterium coprostanoligenes. החייידק הזה גורם לירידה בכולסטרול על ידי הפיכתו לקופרוסטנול- חומר שהגוף לא יכול לספוג (מקור).
ויש גם חיידקים שמשפיעים על מיצי המרה כמו זן מסויים של לקטובצילוס, Lactobacillus reuteri NCIMB 30242, ש"גוזר" את חומצות המרה לצורה שקשה יותר לספוג מחדש, וכך יותר מהן יוצאות מהגוף. בניסוי של תשעה שבועות, אצל אנשים שנטלו את החיידק הזה ה־LDL ירד ב־11.6% לעומת אנשים שקיבלו כמוסת דמה, וגם ה־CRP, סמן של דלקת, ירד (מקור).
עוד שני חיידקים ששווה להכיר: ה- Akkermansia muciniphila, שחי בשכבת הריר המגינה של המעי ועוזר לשמור עליה, מה שעשוי לעזור להשאיר את ה־LPS במעי ולמנוע את חדירתו לזרם הדם, ומשפחה שנקראת Christensenellaceae שמופיעה לעיתים קרובות יותר אצל אנשים רזים עם רמות נמוכות יותר של שומנים בדם.
חלק מהחיידקים האלו אינם זמינים כתוספי תזונה, כך שהדרך הטובה ביותר לגדל אותם היא דרך התזונה.
אז איפה הסטטינים נכנסים לתמונה?
סטטינים הם התרופות שבדרך כלל ניתנות לטיפול בכולסטרול גבוה. הם פועלים על ידי חסימת HMG-CoA reductase, האנזים שמייצר כולסטרול בכבד. ניסויים גדולים מראים שעל כל 1,000 אנשים שנוטלים סטטין במשך חמש שנים, נמנעים כ־25 התקפי לב, שבצים ואירועים דומים. אצל מי שכבר עברו אירוע כזה, המספר הוא בערך 50 (מקור).
הבעיה עם סטטינים היא שהם מורידים את ייצור הכולסטרול בכבד, אבל לא מבררים למה הוא עלה מלכתחילה. כלומר, הם מטפלים בתוצאה ולא בסיבה. סטטינים לא מרפאים מעי דליף, לא מפחיתים LPS, לא מזינים את החיידקים שאוכלים כולסטרול ולא משפרים את פינוי המרה. אם המעי הוא הסיבה לכולסטרול הגבוה, החלק הזה נשאר לא מטופל. לכן, טיפול במעי חייב להיות חלק מטיפול בכולסטרול גבוה.
לסטטינים, כמו לכל תרופה, יש גם לא מעט תופעות לוואי, שכדאי מאד להיות מודעים אליהן. התופעה הנפוצה ביותר היא כאבי שרירים. ניתוח גדול מ־2022, שכלל כ־155,000 אנשים, מצא שסטטינים אכן גורמים לכאבי שרירים.
בטווח הארוך, סטטינים מעלים את הסיכוי לפתח סוכרת סוג 2, בעיקר אצל אנשים שכבר היו בדרך לשם. הם גם מורידים את רמת הקו־אנזים Q10, אנזים שהתאים משתמשים בו לייצור אנרגיה, כי הוא מיוצר באותו מסלול שהסטטינים חוסמים.
חשוב לציין, שאינני ממליצה להפסיק ליטול סטטינים על דעת עצמכם, במיוחד אם עברתם התקף לב או שבץ, או שיש לכם כולסטרול גבוה מאוד שעובר במשפחה. מה שאני כן ממליצה, זה לטפל גם במעי, לצד התרופה, וייתכן שעם הזמן הרופא שלכם יוכל לבחון מחדש אם אתם עדיין צריכים את אותו מינון.
לשמור על החיידקים ששומרים עלינו
הצעד המשמעותי והפשוט ביותר בטיפול ברמות גבוהות של כולסטרול הוא קודם כל לרפא את המעי באמצעות תזונה. הדבר החשוב ביותר הוא לאכול מגוון רחב של מזונות מן הצומח, כל יום. החיידקים שעוזרים להוריד כולסטרול ניזונים מסיבים תזונתיים, ובנוסף, הסיבים עצמם נקשרים למרה ומוציאים אותה מהגוף.
להתחיל בסיבים מסיסים. שיבולת שועל, שעורה, שעועית, עדשים, חומוס, תפוחים, אגסים, זרעי פשתן ואבקת פסיליום שעשירה בסיבים שהופכים במעי לג'ל. הג'ל הזה לוכד את המרה ומוציא אותה מהגוף, והכבד נאלץ להשתמש בכולסטרול נוסף כדי לייצר מרה חדשה. שיבולת שועל ושעורה נחקרו במיוחד: כ־3 גרם ביום (כמות שמתקבלת בערך מקערת דייסה ופרוסת לחם שיבולת שועל או שעורה), מורידים כולסטרול בצורה מדהימה.
לגוון ככל האפשר. היעד הוא כ־30 סוגי מזונות מהצומח בשבוע. זה נשמע הרבה, אבל אם תשלבו ירקות, פירות, דגנים מלאים, אגוזים, זרעים, עשבי תיבול ותבלינים- תוכלו להגיע לכמות כזאת בלי בעיה. כל צמח מזין קבוצה אחרת של חיידקים, ומגוון חיידקים גבוה יותר קשור לכולסטרול בריא יותר.
להזין את דופן המעי. מזונות כמו בצל, שום, כרישה, אספרגוס, ארטישוק ירושלמי, עולש ובננות ירוקות מכילים סיבים מיוחדים, שהחיידקים הופכים לחומר בשם בוטיראט. בוטיראט הוא מקור המזון העיקרי של התאים שמצפים את המעי, והוא עוזר לשמור על דופן הדוקה ושלמה, כך שפחות LPS חודר לדם.
להוסיף צבע לצלחת. פירות יער, רימון, תה ירוק, שוקולד מריר (70% ומעלה), שמן זית, בצל סגול ועשבי תיבול טריים עשירים בפוליפנולים, תרכובות צמחיות שמזינות חיידקים מגינים כמו Akkermansia ועוזרות להרגיע דלקת במעי.
לשלב מזונות מותססים. קפיר, כרוב כבוש, קימצ'י ומיסו מוסיפים למעי חיידקים ידידותיים ומגדילים את המגוון הכללי שלהם.
לבחור את הפרוביוטיקה הנכונה. חפשו מוצרים שמכילים בדיוק את הזנים שנבדקו במחקרים, כמו L. reuteri NCIMB 30242, ולא תערובת כללית.
להפחית את מה שפוגע בדופן המעי. עודף שומן רווי, סוכר, מזון אולטרה־מעובד ואלכוהול קשורים כולם לחדירה מוגברת של LPS לדם.
ולא לשכוח את היסודות. אורח חיים בריא הוא הבסיס להכל. תנועה יומיומית, שינה טובה, התמודדות עם לחץ והימנעות מעישון תורמים כולם לדופן מעי בריאה ושמירה על רמות תקינות של כולסטרול.
נסו להתמיד על השינויים האלו לפחות 8 עד 12 שבועות ואז בדקו שוב את רמות הכולסטרול שלכם בדם.
כדי להבין מה בדיוק קורה בתוך המעי ובאיזה מצב נמצאים החיידקים שלכם, אני ממליצה בחום על בדיקת מיקרוביום. הבדיקה מראה עד כמה חיידקי המעי מגוונים, והאם יש סימנים לדלקת או למעי דליף. על בסיס התוצאות אפשר לדייק אילו מזונות ואילו חיידקים מתאימים דווקא למעי שלכם, ולבנות תוכנית טיפול אישית.
מאמר זה נועד למידע כללי בלבד ואינו תחליף לייעוץ רפואי אישי. אין להתחיל, להפסיק או לשנות תרופה שנרשמה בלי להתייעץ קודם עם הרופא.
תגובות