top of page
חיפוש

הקשר בין ריפלוקס לרגישות למזונות

ריפלוקס היא בעיית עיכול נפוצה מאוד, שידועה גם כ- GERD. זהו מצב כרוני, שבו תכולת הקיבה עולה בחזרה במעלה הוושט וגורמת לדלקת ולפגיעה ברירית הוושט. ריפלוקס היא תופעה נפוצה מאד, הפוגעת בעיקר באנשים מעל גיל 40, אך יכולה להופיע בכל גיל.

עבור חלק מהאנשים, הסימפטומים של ריפלוקס עשויים להיות קלים בלבד, עם תחושה קלה של אי נוחות בבטן או מדי פעם עליית מזון לוושט. עבור אחרים, הריפלוקס עלול להיות חמור יותר, מלווה בכאב וצרבות, ולפגוע קשות באיכות החיים.

אחת הבעיות בריפלוקס היא, הפוטנציאל שלו לגרום למגוון רחב מאד של בעיות והפרעות במערכת העיכול כמו למשל צמיחת יתר של חיידקים, פטריות ושמרים במעי, מעי דליף, רגישות למזונות, זיהומים, טפילים, סיבו (צמיחת יתר של חיידקים במעי הדק) פגיעה בספיגה של רכיבי תזונה, ובמצבים מסויימים לעודד גם תהליכים סרטניים בוושט.


ריפלוקס בגישה הנטורופתית

למרבה המזל, לרפואה הטבעית ישנם המון כלים שיכולים לסייע לטפל בריפלוקס ולהקל על התסמנינים.

ברפואה הסינית, ריפלוקס חומצי נקרא "צ'י מורד". צ'י- לפי הרפואה הסינית, זוהי אנרגיית החיים. כלומר, המשמעות של ריפלוקס לפי הרפואה הסינית היא אנרגיה שזורמת לכיוון הלא נכון- במקום שהאנרגיית המזון תרד למטה, היא עולה למעלה.

הרפואה הנטורופתית הפונקציונלית אוהבת לשאול שאלות. במקרה הזה, השאלה המתבקשת היא, למה זה קורה? למה הבטן דוחפת למעלה במקום למטה? רוב האנשים חווים ריפלוקס מכיוון שאין לקיבה שלהם מספיק אנרגית עיכול. אז היא מנסה לדחוף החוצה את מה שנכנס.

ממה נובעת האנרגיה? אנרגיה נוצרת מחומצה הידרוכלורית (חומצת קיבה) ומאנזימים. אם הקיבה שלנו לא מייצרת מספיק חומצה הידרוכלורית ולא מפרקת את המזונות שנכנסים אליה, אותם המזונות מתחילים להכביד על הקיבה, מה שגורם לגוף לרצות ולהוציא אותם החוצה.


ריפלוקס זוהי חומצת קיבה שדולפת לושט

תכולת הקיבה היא חומצית מאוד, מאחר והתפקיד העיקרי שלה הוא לייצר חומצה ואנזימים, כדי לעכל ולפרק חלבונים. קרום הקיבה שלנו מרופד בשכבה עבה של ריר ולכן אין לו שום בעיה להתמודד עם רמה כזאת של חומציות. הבעיה נוצרת, כאשר אותה חומצת הקיבה דולפת החוצה, במעלה הושט, זהו בעצם הריפלוקס. אז נרגיש תחושה של שריפה וצריבה מכיוון שלושט שלנו אין ריפוד הגנה עבה כמו שיש לקיבה, אלא רירית מאד עדינה. כאשר הריפלוקס נמשך לאורך זמן, הוא שוחק את רירית הוושט, וזה מוביל לתחושה של צרבת ועלול לגרום גם לדלקת הושט.

אחת הבעיות בריפלוקס, היא שהוא לא תמיד מורגש. אצל אנשים רבים הוא יכול להיות שקט במהלך היום והם יכולים להרגיש אותו רק כאשר הם נשכבים לאחר האוכל, או בזמן פעילות גופנית. לפעמים זה מחמיר מיד לאחר האכילה.

במקרים קשים יותר הריפלוקס יכול להשאר במהלך כל היום, ולגרום לסבל רק ולפגיעה קשה באיכות החיים.

אחד הסמפטומים הנפוצים של ריפלוקס הוא ליחה, שיעול או גירוי בחלק האחורי של הגרון או שיעול, ולכן פעמים רבות אנשים שסובלים משיעול כרוני מופנים לבירור אצל רופא גסטרו, משום שלמעשה השיעול שלהם נובע מעליית חומציות הקיבה שנדחפת באופן מכני במעלה הוושט.


הגורמים הנפוצים ביותר לרפלוקס

השמנה- אחד הגורמים המובילים לריפלוקס הוא עודף משקל. שומן בטני מפעיל לחץ על הבטן וגורם ללחץ תוך בטני, שהוא לחץ שמופעל על הקיבה וגורם לה לדחוף את התוכן שלה למעלה במקום למטה. לכן ירידה במשקל היא חיונית כחלק מהטיפול הטבעי בריפלוקס.

לחץ תוך בטני עלול להתרחש גם בהריון. ולכן נשים בהריון יחוו לעתים קרובות ריפלוקס וצרבות.


הורמנים- ישנם הורמונים שונים יכולים לגרום לריפלוקס. פרוגסטרון למשל, מאט את תנועתיות של מערכת העיכול. ולכן נשים רבות עשויות לחוות ריפלוקס או עצירות לקראת התחלת המחזור החודשי שלהן.


סטרס- מתח נפשי וחרדות הם בין הגורמים העיקריים לריפלוקס. סטרס פוגע בתנועתיות של מערכת העיכול ובתקשורת שבין המעי למוח, כלומר המוח לא מצליח להעביר את המסרים לוויסות פעולת העיכול. לכן טיפול בחרדות והרגעת מתח נפשי הם חיוניים כחלק מהתמודדות עם ריפלוקס.


תת חומציות בקיבה- אם הקיבה שלנו לא מייצרת מספיק חומצה הידרוכלורית ולא מפרקת את המזונות שנכנסים אליה, אותם המזונות מתחילים להכביד על הקיבה, מה שגורם לגוף לרצות ולהוציא אותם החוצה.

הקשר בין ריפלוקס לרגישות למזונות

אחת התופעות הנפוצות ביותר שבדרך כלל מתלוות לריפלוקס היא רגישות מוגברת למזונות. זה מאד הגיוני, מכיוון שאם החלבונים לא מתפרקים כמו שצריך בקיבה, הם ממשיכים את דרכם למעי לא מפורקים, וזה מפעיל את המערכת החיסונית ויוצר תגובה אלרגית או רגישות. אם אנחנו לא יכולים לעכל את זה, אנחנו לא יכולים לספוג את זה, אנחנו לא יכולים להטמיע את זה, ואז הגוף "תוקף" את זה.

כך הגוף הופך לרגיש למזונות ספציפיים, והכל בגלל שלא חל פירוק ועיכול תקין שלהם.

כאשר המזון לא מתעכל כמו שצריך, הוא לא נספג כמו שצריך וזה עלול להוביל למצב של תת תזונה ומחסורים חמורים בויטמינים ומינרלים.

אחד התסמינים הנפוצים ביותר שאני רואה אצל מטופלים שסובלים מריפלוקס ונמצאים בתת תזונה, היא חוסר אנרגיה ותשישות מאד חזקה. הם מספרים לי שהם יכולים לישון 12 שעות, אך עדיין להרגיש מאד עייפים במהלך היום.


רבים חושבים שריפלוקס נגרם כתוצאה מחומציות יתר בקיבה, אבל, ההיפך הוא הנכון! תחושת הצריבה הזו בוושט ובגרון, היא תחושה מטעה. החומציות עולה מהקיבה, אבל זה לא בגלל שיש שם עודף חומציות, אלא להיפך. לטענתם של כ-16,000 מאמרים מדעיים, הסיבה האמיתית לריפלוקס היא מעט מדי חומצת קיבה, או במילים אחרות- תת חומציות!

אז למה בעצם אנשים שמתלוננים לרופא שלהם על צרבת, ברוב המקרים מקבלים מרשם לסותרי חומצה מסוג PPI (מעכבי משאבת פרוטונים שאחראית על יצירת חומצת הקיבה)? לפעמים סותרי חומצה יכולים להקל זמנית על הצרבת, הבעיה היא, שהם לא מטפלים בסיבה הבסיסית שמאחורי הריפלוקס החומצי, אלא מעמיקים אותה (מורידים עוד יותר את החומציות בקיבה). נטילה ממושכת של סותרי חומצה עלולה לפגוע במנגנון יצירת החומצה בקיבה ולגרום לנזקים בריאותיים.


טיפול טבעי בריפלוקס

למעשה, על מנת לטפל בריפלוקס, יש לאזן את רמת החומציות בקיבה. יחד עם זאת, זהו לא הדבר הראשון שממנו נתחיל. במידה ויש פגיעה ברירית הושט או דלקת, נרצה קודם כל לשקם את רירית הושט עם תזונה עדינה וצמחי מרפא נוגדי דלקת, ובשלב הבא יהיה ניתן להתחיל לאזן את הפרשת החומצה בקיבה.


צמחי מרפא לשיקום רירית הושט

בארון התרופות של רפואת הצמחים יש לא מעט צמחי מרפא שיכולים לסייע כחלק מטיפול טבעי בריפלוקס.

אולמוס- אחד הצמחים המובילים למצבים האלו הוא האולמוס (בוקיצה חלקה). אולמוס יכול לטפל לא רק ברירית הקיבה והוושט, אלא גם בכל הרירית שלאורך צינור העיכול, כולל המעי.


ליקוריץ- צמח נוסף שמשקם ומרגיע את הריריות במערכת העיכול הוא הליקוריץ (שורש שוש קרח). שורש הליקוריץ הוא בעל תכונות רבות שהופכות אותו לאחד הצמחים המובילים כחלק מטיפול טבעי בריפלוקס במצבים דלקתיים במערכת העיכול, בפרט בדלקת הקיבה והושט.


אלוורה- האלוורה היא צמח שעשיר בחומרים ריריים ומשקמים, ויכולה לסייע מאד בטיפול בריפלוקס ובהקלה על דלקתיות וגירוי של הוושט.


לאחר שיקום הרירית, וטיפול בתחושת השרפה והצרבת, ניתן להתחיל לשלב גם צמחים מרירים וארומתיים, כדוגמת ג'נטיאן, ג'ינג'ר, סיטרוס ושן הארי, שפועלים להגברת הפרשת חומצת קיבה, מיצי מרה, רוק ואנזימי עיכול. הצמחים המרירים פועלים לשיפור תהליכי עיכול וספיגה ומונעים תת הזנה ורגישויות למזון.


מזונות מומלצים לריפלוקס

ישנם גם מזונות רבים שיכולים לסייע בטיפול בריפלוקס ולהגביר הפרשת מיצי עיכול: ירקות ועלים מרירים: אנדיב, קייל, תרד, רוקט, ארגולה, צנון, צנונית, גרגר נחלים, ארטישוק, עלי חרדל וכו.

מזונות מותססים, כמו כרוב כבוש, קימצ'י, טמפה, מיסו, קפיר, קמבוצ'ה ויוגורט.

מזונות שעשירים באבץ כמו קטניות, אגוזים וזרעים.

עשבי תבלין ושורשים ארומטיים כמו ג'ינג'ר, כורכום, רוזמרין, מנטה, טימין, אורגנו.

חשוב לזכור, שמזונות חריפים עלולים דווקא להחמיר את הריפלוס ואת תחושת השרפה בושט, לכן כדאי להמתין איתם לשלב מאוחר יותר.

גם לאופן שבו אנו אוכלים יש השפעה על יצירת חומצת קיבה ומיצי עיכול. חשוב ללעוס היטב את האוכל. לעיסה היא החלק המכני של תהליך העיכול- הפירוק פיזי של האוכל וזה מקל על המשך הפירוק הכימי שלו בקיבה.






bottom of page