הגוף שלנו מורכב מאורגניזמינם רבים ושונים כמו חיידקים ופטריות החיים איתנו בהרמוניה, רובם במערכת העיכול שלנו. חלק מאותם האורגניזמים הם שמרים מסוג קנדידה אלביקנס- תת קבוצה בקבוצת העובש. הקנדידה ניזונה מחומרים אורגניים שונים וכמו כל יצור חי היא אוכלת ומפרישה פסולת. התפריט שלה ניתן למצוא: סוכרים, פחממות פשוטות כמו פסטה, לחם, עוגות, עובש של גבינות ואלכוהול. במצב אופטימלי, היחס בין החיידקים ה"טובים" לכמות החיידקים המזיקים במערכת העיכול שלנו הוא 3 ל-1.
כאשר מערכת החיסון שלנו נחלשת, אוכלוסיית החיידקים הטובים מתמעטת ומתרחשת צמחית יתר של אורגניזמים מזיקים ובינהם הקנדידה. הגידול המואץ שלה מתרחש כתוצאה מהפיכתה משמר לפטרייה עם שורשים, שאז זה בעצם גורם לה להתפשט במהירות ולייצר רעלנים שיכולים להפריע לתפקוד התקין של מערכות הגוף. ההשתרשות שלה בדופן המעי גורמת לנזק למעי ולמעבר חומרי מזון בלתי מעוכלים, כימיקלים ורעלנים שונים לתוך מחזור הדם. המצב הזה נקרא "מעי דליף" והוא יוצר קשת רחבה של תסמינים שיכולים לבוא לידי ביטוי במערכת העיכול אך גם במערכות אחרות בגוף כמו איברי רבייה, מערכת השתן, מערכת החיסון ומערכת העצבים.
במצבים קשים של כשל חיסוני, יכולה הפטרייה לחדור דרך דפנות המעי אל המערכת הלימפטית, לנדוד בגוף ולהתיישב באיברים שונים, מצב זה נקרא קנדידה סיסטמית. כל עוד מיקום הקנדידה נשאר במעיים היא אינה יכולה לגרום להדבקה, אך במידה והיא סיסטמית ונמצאת באזורים חיצוניים ישנו חשש להידבקות.
הקנדידה מפרישה קרוב ל-100 סוגי רעלנים וזו הסיבה למספר הרב של התסמינים ולמעורבותם של מספר מערכות בגוף.
הסיבות העיקריות להתפתחות קנדידה:
1. שימוש נרחב בסטרואידים, הורמונים ואנטיביוטיקה
2. רמות גבוהות של סוכר בדם