גסטרופרזיס, המכונה גם התרוקנות קיבה איטית או שיתוק קיבה, הוא הפרעה כרונית שבה יש שיתוק מוטורי חלקי או מלא של הקיבה. במצב רגיל, עצב הואגוס- העצב התועה אחראי על התכווצות הקיבה, בגסטרופרזיס נוצרת פגיעה בעצב הזה, וזה פוגע גם בתנועתיות הקיבה ומונע ממנה לרקן את תכולתה כראוי, מה שמאפשר למזון לשהות שם זמן רב יותר ולהוביל למגוון תסמינים לא נעימים ולעיתים מתישים. מניסיוני הרב בטיפול במטופלים השרויים במצוקה זו, התוודעתי לעומק הפגיעה שגסטרופרזיס עלול לגרום באיכות חייהם. במאמר הזה אני אסקור את כל מה שצריך לדעת על גסטרופרזיס והקשר שלו לסיבו- שגשוג חיידקים במעי הדק.
החיים עם גסטרופרזיס
עבור מי שחי עם גסטרופרזיס, שגרת היומיום עלולה להפוך למערכה בלתי פוסקת. המצב מציף מגוון של תסמינים מטרידים, שכיחים ביניהם בחילות, הקאות, תחושת שובע מוקדמת, כבדות לאחר ארוחות, נפיחות וכאבי בטן. סימפטומים אלו מציבים אתגרים משמעותיים בפני הסובלים מהמצב, הופכים את האכילה והשמירה על תזונה מאוזנת למשימה קשה, ובמקרים חמורים אף עלולים להוביל לירידה דרסטית במשקל, להתייבשות ולמצב של תת-תזונה מסוכנת. מעבר להשלכות הפיזיות הברורות, לגסטרופרזיס יש גם השפעה עמוקה על הרווחה הנפשית והרגשית. האופי הבלתי צפוי של התסמינים, אי הנוחות הכרוכה בהם והמגבלות שהם מטילים על פעילויות יומיומיות פשוטות כמו ויתור על ארוחות משפחתיות ובילויים חברתיים, עלולים להוביל את הסובלים מגסטרופרזיס למצבים של תסכול עמוק, חרדה מתמשכת ואף דיכאון. ההיבטים הנפשיים והפיזיים משולבים זה בזה ומציבים אתגר יומיומי מורכב בפני מי שמתמודד עם ההפרעה הזו. מנקודת מבטי המקצועית, טיפול מקיף ומלא חמלה הוא חיוני על מנת לסייע למטופלים אלו לשוב ולחיות חיים משמעותיים ככל הניתן.
אבחון
האבחון של גסטרופרזיס יכולים להיות תהליך מורכב, שכן התסמינים עשויים להיות דומים לאלו של הפרעות עיכול אחרות, ופעמים רבות המצב נשאר לא מאובחן במשך חודשים רבים ואף שנים. אחת הבדיקות העיקריות המשמשות לאישוש גסטרופרזיס היא סריקת ריקון הקיבה, המודדת את הקצב שבו הקיבה מתרוקנת מהמזון. בדיקות אבחנתיות נוספות עשויות לכלול אנדוסקופיה (כדי לשלול חסימות), בדיקות דם (לבדיקת חוסרים תזונתיים), ובדיקות הדמיה (כגון סריקות CT או צילומי רנטגן).
גורמי סיכון לגסטרופרזיס
גסטרופרזיס אידיופתי (ללא סיבה ידועה) מהווה כשליש מהמקרים של גסטרופרזיס, בעוד שהשאר קשורים לרוב לסוכרת, ניתוחים או הפרעות נוירולוגיות. חוקרים בוחנים את תפקידם של גורמים אוטואימוניים, זיהומיים וויראליים וחוסר איזון של מערכת העצבים השולטת בתפקוד הקיבה. תרופות מסוימות, כגון משככי כאבים, אופיואידים וכמה תרופות נוגדות דיכאון יכולות גם הן לתרום להופעת תסמיני גסטרופרזיס או להחמירם.
השפעת סטרס על גסטרופרזיס
יש קשר ברור בין סטרס לבין החמרת תסמינים בגסטרופרזיס. סטרס משפיע על מערכת העצבים האוטונומית, אשר שולטת על תפקודי גוף רבים כולל פעילות מערכת העיכול. עקה נפשית יכולה לגרום ללחץ עצבים במערכת העיכול ולהשפיע על קצב הריקון של הקיבה. במצבי לחץ, הגוף מפריש הורמונים כמו קורטיזול ואדרנלין, אשר עלולים להאיץ או לעכב את תנועת המעיים ולהשפיע על ספיגת מזון ונוזלים.
סטרס יכול לגרום לשינויים בזרימת הדם למערכת העיכול, מה שעלול לפגוע בתפקודה התקין.
שינויים בהרכב חיידקי המעיים: עקה ממושכת קשורה לשינויים בחיידקי המעיים, אשר עלולים להשפיע על תפקודי מערכת העיכול.
גישות טיפול טבעיות בגסטרופרזיס
למרות שתרם נמצאה תרופה לגסטרופרזיס, רפואה נטורופתית יכולה לסייע בניהול התסמינים, לשפר את תפקוד הקיבה, לעזור לאזן את חיידקי המעיים, לעלות את ההסתגלות של הגוף למתח נפשי ובעצם לשפר משמעותית את איכות החיים.
הנה כמה דרכים טבעיות שיכולות לסייע כחלק מהטיפול השלם בגסטרופרזיס:
שינויים תזונתיים: אכילת ארוחות קטנות ותכופות יותר, בחירת מזונות קלים לעיכול והימנעות ממזונות עתירי שומן, כמות גבוהה מדי של סיבים ומזון חריף יכולים להקל על התסמינים.
שתיה מרובה: גסטרופרזיס זהו מצב שעלול להוביל להתייבשות, לכן שמירה על שתיה מרובה היא חיונית במיוחד אצל מי שמתמודד עם הבעיה. לגימת נוזלים לאורך היום והימנעות ממשקאות המכילים קפאין או אלכוהול יכולות בהחלט לעזור לשפר את המצב.
שימוש בצמחים ותוספי תזונה: צמחי מרפא כמו ג'ינג'ר, ג'נטיאן, שיבא ועוד רבים וטובים, לצד אנזימי עיכול ופרוביוטיקה עשויים לתרופ לתהליך העיכול ולהפחית את התסמינים הנלווים לגסטרופרזיס כמו בחילות ונפיחות.
ניהול מתח: כאמור, סטרס יכול להחמיר את תסמיני הגסטרופרזיס. מהנסיון שלי בקליניקה, רוב המטופלים שסובלים מגסטרופרזיס סובלים גם מרמה כזו או אחרת של סטרס כרוני בחייהם. לכן שילוב טכניקות וטיפולים להפחתת מתח כמו נשימות עמוקות, מדיטציה, יוגה או דיקור הוא בגדר החובה למי שסובל מגסטרופרזיס על מנת להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים.
גסטרופרזיס וסיבו
מסתבר שקיים קשר בין גסטרופרזיס לסיבו- צמיחת יתר של חיידקים המעי הדק (SIBO). מחקרים הראו כי השכיחות של סיבו גבוהה יותר בחולים עם גסטרופרזיס בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, ושלמעשה גסטרופרזיס נחשב לאחד הגורמים האפשריים להתפרצות סיבו, ולכך ישנן מספר סיבות:
ריקון קיבה מושהה: בגסטרופרזיס, הקיבה מתרוקנת לאט יותר מהרגיל, מה שגורם למזון להישאר בקיבה זמן ממושך יותר, מה שעלול להוביל לצמיחת יתר של חיידקים במעי הדק.
פגיעה במכלול הנדידה המוטורית ( MMC): ה-MMC הוא דפוס מחזורי של פעילות חשמלית במערכת העיכול שיוצרת גל פריסטלטי המסייע לפנות את החיידקים מהמעי הדק לאחר ארוחות. גסטרופרזיס עלול לשבש את התפקוד התקין של ה-MMC, מה שמאפשר לשהות זמן רב יותר במעי הדק וכמובן להתרבות שם עוד יותר.
צמיחת יתר של חיידקים: כאשר יש עיכוב בריקון הקיבה ופגיעה ב-MMC, חיידקים מהמעי הגס יכולים לנדוד למעי הדק ולהתחיל לשגשג שם, מה שמוביל לסיבו.
הנוכחות של סיבו אצל אנשים עם גסטרופרזיס עלולה להחמיר את התסמינים ולתרום להפרעות בספיגה ולתת-תזונה. סיבו עלול לגרום לתסמינים נוספים כגון נפיחות, אי נוחות בבטן, שלשולים או עצירויות. מחקרים מסוימים מצביעים על כך שטיפול בסיבו בחולי גסטרופרזיס עשוי לעזור להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים, מכיוון שפעמים רבות התסמינים הם תוצאה של צמיחת החיידקים ולא של הגסטרופרזיס כשלעצמו.
לכן, חשוב ביותר שאנשים שסובלים מגסטרופרזיס ייבצעו גם בדיקות נשיפה לאבחון סיבו, שכן טיפול רחב בשני המצבים יכול להוביל להקלה משמעותית בתסמינים ולעודד החלמה כללית של מערכת העיכול.
Comments