ניקוי וחידוש מערכות בשילוב נוגדי חמצון- טבליות צמחים Digex 19

כורכום Curcuma longa

הכורכום הוא צמח התומך בפעילות הכבד ומטהר דם. זהו צמח מעולה כחלק מתמיכה כללית בתהליכי ניקוי רעלים מהגוף ובהגברת ניקוז וסילוק פסולת מטאבולית. בשנים האחרונות נחקר רבות הרכיב הפעיל העיקרי בכורכום- הכורכומין, אשר התגלה כבעל השפעה על שורה ארוכה של מתווכים דלקתים המעורבים בהתפתחות מחלות דלקתיות רבות, כולל במערכת העיכול, בעור, ובמערכת השלד והמפרקים. במחקרים מהשנים האחרונות הדגים הצמח פעילות שמגבירה ייצור והפרשת מלחי מרה, מגנה על הכבד ונוגדת שגשוג יתר תאי. מחקרים קליניים הדגימו שיפור משמעותי במצבי מעי רגיז וקוליטיס כיבית.

ארטישוק Cynara cardunculus

הארטישוק הוא צמח קלאסי למצבים הדורשים ניקוי כבד ודם, שיפור התאבון והמרצת תהליכי עיכול וספיגה. ברפואת הצמחים המודרנית משמשים עלי הארטישוק בעיקר כחלק מטיפול טבעי בבעיות הקשורות לכבד, לכיס מרה ולמערכת העיכול וכן לאיזון שומנים בדם. טעמם המר של העלים פועל להגברת הפרשת מלחי מרה בכבד, ותוך כך תורם להמרצה עדינה של הפריסטלטיקה ושל תהליכי הפינוי במערכת העיכול. בשל כך נחשב הצמח כמרכיב עיקרי לתמיכה וחיזוק תהליכי ניקוי רעלים בגוף, להפחתת עומסים מטאבוליים ולהגברת ספיגת חומרי הזנה.

גדילן מצוי Silybum marianum

לגדילן הסטוריה ארוכה כצמח מטהר דם וכבד. הוא בעל יכולת להגן ולשקם רקמות כבד ותומך בתהליכי דטוקסיפיקציה בכבד, משפר תהליכי עיכול וספיגה, מסייע למצבים דלקתיים ומגביר ניקוז וסילוק פסולת מטאבולית מהגוף. בעשורים האחרונים נחקר רבות הרכיב הפעיל של הגדילן המצוי- הסילימרין, אשר התגלה כבעל יכולת להקל על מצבים דלקתיים רבים, כולל דלקות במערכת העיכול. מחקרים הדגימו את יעילותו של הסילימרין בטיפול בכבד אלכוהולי, תוך שיפור ברמות אנזימי הכבד. הגדילן אף הדגים יעילות משמעותית בהפחתת רעילות כבדית ופגיעה כלייתית תלויות טיפולי כימותרפיה.

תה ירוק Camellia sinensis

התה הירוק נודע בפעילותו הרפואית כמטהר רעלים, כסטימולנט וכמחזק וכממריץ עיכולי. החומרים הפעילים העיקריים בתה הירוק הם קבוצה של פוליפנולים הנקראים קטכינים, שנחקרו ונמצאו כבעלי תכונות נוגדות חמצון ונוגדות דלקת עוצמתיות, המסייעות בהגנה על איברים ורקמות הגוף מפני נזקי רעלנים ורדיקלים חופשיים. מחקרים הראו כי התה הירוק מעניק תמיכה כללית רב מערכתית וכי צריכתו על בסיס קבוע יכולה להגן מפני מחלות כרוניו רבות. 

חומעה צהובה Rumex crispus

ברפואת הצמחים המודרנית מוגדר שורש החומעה כצמח שמגביר את ההתרוקנות הטבעית של המעי ומשפר את פעילות הכבד. זהו צמח שמכיל חומרים פעילים הקרויים אנטראקווינונים המשפר תהליכים מטאבוליים בגוף על ידי קידום תהליכי ניקוי רעלים וביכולתם להמריץ זרימת מיצי מרה. בזכות התכונות הללו, בעולם ההרבליסטי נעשה שימוש נרחב בחומעה כחלק מטיפול טבעי במחלות כרוניות על רקע- מטאבולי- רעלני וכחלק מטיפול טבעי בעצירות.

ג'ינג'ר Zingiber officinalis

שורש הג'ינג'ר הוא ארומטי, בעל חריפות עדינה- תכונות הממריצות את תפקוד הקיבה, הפרשת מרה, שיפור תאבון ומניעת בחילות והקאות. הג'ינג'ר הוא צמח מניע ומחמם, העוזר בהמרצה כללית של תהליכים מטאבוליים בגוף, לרבות תהליכי עיכול וספיגה. לצמח יכולת של שיפור זרימת דם היקפית ולכן הוא בעל השפעה מיטיבה על חמצון ועל הזנת רקמות הגוף וכן על פינוי פסולת מטאבולית. מחקרים הדגימו פעילות נוגדת חמצון של החומרים הפעילים שבשורש הג'ינג'ר. לצמח השפעה מאזנת על תנועתיות המעיים (פרו-קינטית)  ועל כן הוא רלוונטי במצבים הדורשים המרצה פריסטלטית של המעי. כמו כן מחקרים הדגימו שיפור משמעותי בזמן התרוקנות הקיבה כבר בלקיחה הראשונה.

• פורמולה מרוכזת ואיכותית מבית "ברא צמחים" 

• פורמולה איכותית מרוכזת השומרת על כל רכיבי הצמחים.

• חומרי הגלם עברו סדרת בדיקות איכות קפדניות בהתאם לתקנים המחמירים ביותר בכדי להבטיח את זיהויים, איכותם וניקיונם.

• ללא תוספת סוכר, ממתיקים מלאכותיים וחומרים משמרים, מתאים לצמחונים ולטבעונים.

• כשרות בד”ץ חתם סופר בני ברק.

1-2 טבליות, 2-3 ביום לפני ארוחות

יש לנקוט זהירות במצבי שלשולים.

אינו מומלץ במצבי חומציות יתר, גסטריטיס וכיבים פפטיים בקיבה.

המוצר אינו מהווה תחליף לטיפול רפואי או תרופתי. נשים בהריון, מניקות, אנשים הנוטלים תרופות מרשם וילדים, יש להיוועץ ברופא.

1. Chainani-Wu N. Safety and anti-inflammatory activity of curcumin: a component of tumeric (Curcuma longa). J Altern Complement Med. 2003 Feb;9(1):161-8.

2. Bundy R, Walker AF, Middleton RW, Booth J. Turmeric extract may improve irritable bowel syndrome symptomology in otherwise healthy adults: a pilot study. J Altern Complement Med. 2004 Dec;10(6):1015-8.

3. Deodhar SD, Sethi R, Srimal RC. Preliminary study on antirheumatic activity of curcumin (diferuloyl methane). Indian J Med Res. 1980 Apr;71:632-4. 

4. Gautam SC, Gao X, Dulchavsky S. Immunomodulation by curcumin. Adv Exp Med Biol. 2007;595:321-41.

5. Morsy, M.A., Abdalla, A.M., Mahmoud, A.M. et al. Protective effects of curcumin, α-lipoic acid, and N-acetylcysteine against carbon tetrachloride-induced liver fibrosis in rats. J Physiol Biochem 68, 29–35 (2012). 

6. Hanai H, et al Curcumin maintenance therapy for ulcerative colitis: randomized, multicenter, double-blind, placebo-controlled trial. Clin Gastroenterol Hepatol. 2006 Dec;4(12):1502-6. 

7. Fehér J, Deák G, et al Liver-protective action of silymarin therapy in chronic alcoholic liver diseases  Orv Hetil. 1989 Dec 17;130(51):2723-7. Hungarian. 

8. Saller R, Brignoli R, Melzer J, Meier R. An updated systematic review with meta-analysis for the clinical evidence of silymarin. Forsch Komplementmed. 2008 Feb;15(1):9-20.

9. Ladas EJ, et al . A randomized, controlled, double-blind, pilot study of milk thistle for the treatment of hepatotoxicity in childhood acute lymphoblastic leukemia (ALL). Cancer. 2010 Jan 15;116(2):506-13. 

10. Iman A. Hakim et al Green Tea Consumption Is Associated with Decreased DNA Damage among GSTM1-Positive Smokers Regardless of Their hOGG1 Genotype, The Journal of Nutrition, Volume 138, Issue 8, August 2008, Pages 1567S–1571S,

11. Valerio F, et al . In vitro and in vivo survival and transit tolerance of potentially probiotic strains carried by artichokes in the gastrointestinal tract. Appl Environ Microbiol. 2006 Apr;72(4):3042-5.

12. Wang c et al 2003 Effects of 6-gingerol, an antioxidant from ginger, on inducing apoptosis in human leukemic HL-60 cells.In Vivo (Athens, Greece), 01 Nov 2003, 17(6):641-645

13. Yamahara J, et al. Gastrointestinal motility enhancing effect of ginger and its active constituents. Chem Pharm Bull (Tokyo). 1990 Feb;38(2):430-1.

14. Hu ML, et al Effect of ginger on gastric motility and symptoms of functional dyspepsia. World J Gastroenterol. 2011 Jan 7;17(1):105-10.

15. Ghayur MN, Gilani AH. Pharmacological basis for the medicinal use of ginger in gastrointestinal disorders. Dig Dis Sci. 2005 Oct;50(10):1889-97.