קמומיל – זהו אחד הצמחים המוכרים והטעימים ביותר לשתייה בחליטה. הקמומיל הוא צמח ארומטי עדין בעל מסורת ארוכת שנים כצמח מרפא בעל פעילות מגוונת מאוד. בראייה מסורתית יש לו איכות מרפה כללית ומשרה רוגע, שכיום ניתן לקשור אותה לרכיב אפיגנין ולשמנים הנדיפים קמזולין וביסבולול, ולרכיבים פלבנואידים נוספים [1].
ולריאן – לא ניתן להתעלם מריחו המודגש ומטעמו הדומיננטי של הולריאן. זהו אולי הצמח המפורסם ביותר בעולם עבור אנשים הסובלים מחוסר שקט פנימי ומכעסים – שמשפיעים גם על השינה. כיום המחקר המדעי תורם להבנת מנגנוני הפעולה של הולריאן, ומצא כי החומצה הולריאנית והאירידיואידים הם רכיבים בצמח המתקשרים להשפעתו המיטיבה.
טילייה – לפרחי עץ הטילייה ארומה לימונית וטעם מתקתק. ברפואת הצמחים המסורתית מיוחסת לשמנים הנדיפים שבפרחים השפעה הנוסכת תחושת רוגע, נינוחות ושלווה, בפרט במצבים של כיווץ ונוקשות כלליים – תודות לאיכות המרפה שלהם. מרפאים מסורתיים באירופה ממליצים על תמצית מפרחי טילייה במקרים של יקיצות תכופות וביעותי לילה.
מליסה – זהו אחד מצמחי המרפא העתיקים ביותר בשימוש האדם. למליסה ניחוח לימוני משכר שמקורו בשמנים הארומטיים שבעלים, להם מיוחסת השפעתה העיקרית. ברפואה המסורתית משמשת המליסה במצבים של חוסר שקט כללי ומוטורי המשפיעים על איכות השינה.
פסיפלורה – עלי הפסיפלורה תורמים לתחושה מרפה ומרגיעה. ברפואת הצמחים המסורתית ממליצים על נטילת מיצוי עלי פסיפלורה לפני השינה להרפיית הגוף, להורדת תחושת מתח ולשינה טובה ועמוקה. בשנים האחרונות המחקר המדעי תרם לזיהוי הרכיבים העיקריים בצמח ומנגנוני הפעולה הביולוגיים המשוערים שלהם [2]
זנב הארי – ברפואת הצמחים המסורתית מהווה הלאונורוס צמח שמווסת תהליכים מגוונים בגוף. יש לו איכות מקררת ומרגיעה, ובמסורת של רפואת הצמחים הבריטית מייחסים לו תכונות של צמח שזורע שמחה בלב בעיתות של יגון. אין כמו הלאונורוס להרגעת תחושה של סערה בלב שמפריעה לשקוע בשנת לילה רגועה.
כישות – זהו צמח ממשפחת הקנאביים, המשמש גם בתעשיית הבירה. ברפואה המסורתית הוא נחשב ל”צמח היפנוטי” – כזה שתורם לשינה טובה ואיכותית, ועל פי מחקרים משערים כי פעילות זו קשורה, בין היתר, להשפעתו על מסלולי מלטונין [3].
