הקשר בין מעי רגיש לעצירות

סוגי מעי רגיש

תסמונת המעי הרגיש ( Irritible Bowel Syndrome-IBS ) זוהי תופעה שרובנו מקשרים ליציאות מרובות ואף שלשולים, אך זה לא תמיד המצב. ישנם מספר סוגים של מעי רגיש:

• מעי רגיש שבא לידי ביטוי בשלשולים (IBS-D, מהמילה Diarrhea שפירושה שלשול).

• מעי רגיש שבא לידי ביטוי בעצירות (IBS-C מהמילה Constipation שפירושה עצירות).

• מעי רגיש מעורב (Mixed IBS) כלומר בא לידי ביטוי בשלשולים/יציאות רכות ועצירות לסירוגין.

במאמר הזה אני רוצה להתייחס לסוג השני, IBS-C- מעי רגיש שמלווה בעצירות כרונית.

עצירות כתוצאה ממעי רגיש (IBS-C) עצירות היא מצב שבו מעבר הצואה לאורך צינור מערכתה עיכול הוא איטי עד עצירות מוחלטת שלה במעי הגס.

עצירות יכולה להיות כרונית או אקוטית ומאופיינת בתדירות יציאות הנמוכה מ- 3 פעמים בשבוע, צואה קשה, ויציאה המלווה במאמץ ולעיתים אף כאב.

התופעה יכולה להופיע לבדה או כתסמין למחלות שונות ומשתנה בין אדם לאדם בהתאם להרגליו.

בגישה הנטורופתית בניגוד לקונבנציונאלית עצירות מוגדרת כשתדירות היציאות נמוכה מפעם אחת ביום.

כמומחית למערכת העיכול, אני פוגשת כמעט כל יום מטופלים שסובלים מעצירות, שמלווה בנפיחות וכאבי בטן, ללא סיבה רפואית ברורה. מבחינת הרפואה, במידה ונשללו דלקות, זיהומים ומחלות רקע אחרות שעלולות לגרום לעצירות, היא מתייחסת אליה כחלק מתסמונת המעי רגיש.

מטרת הטיפול הטבעי בתסמונת המעי רגיש מסוג IBS-C הוא תמיכה בבריאות המעיים תוך שיפור התנועתיות שלהם באמצעות שינויים תזונתיים וצמחים, לצד שינויים באורח החיים והפחתת סטרס.

גורמים למעי רגיש מסוג IBS-C הגורמים המדויקים למעי רגיש שבא לידי ביטוי בעצירות אינם ברורים. לטענת מהמומחים IBS-C קשור לשינויים באופן שבו המעיים שלנו נעים ומתכווצים. רבים מהם טוענים שזה עשוי להיות קשור לתקשורת שבין המעי למוח שלנו (גורם עצבי). אצל רבים IBS-C עלול להתפרץ על רקע של זיהום שפגע בתנועתיות המעיים, וערער את הפעילות התקינה של מערכת העיכול. חוסר איזון בחיידקי המעיים, תזונה לקויה, רגישות למזון ומתח כרוני יכולים גם הם להוות גורמים למעי רגיש שמלווה בעצירות. גם הקשר בין מעי רגיש למערכת החיסון וגנטיקה נמצא כיום במחקר.

הנחיות תזונתיות עבור IBS-C עצירות הוא מצב שמעודד דלקתיות בגוף. אחת הדרכים להתמודד עם ההשלכות שלה ולשפר את בריאות המעיים היא קודם כל להצמד לתזונה אנטי דלקתית. הסרת מזונות דלקתיים ומעובדים כמו סוכרים, שמנים מזוקקים, נקניקים, מוצרי חלב ומוצרי גלוטן. במקום זאת, לצרוך כמות מוגברת של פירות, ירקות, עשבי תיבול, תבלינים, אגוזים, זרעים, וחלבונים. תזונה נוגדת דלקת יכולה לעזור להפחית דלקת כרונית, לתקן את רירית המעיים, לשפר תהליכי פינוי הרעלים מהגוף ולאזן את אוכלוסיית החיידקים . אחת הגישות לטפל בתסמונת המעי הרגיש היא באמצעות תזונה דלת פחממות קצרות שרשרת - דיאטה דלת פודמאפ (Low Fodmap diet). פודמאפ זה מושג שמתייחס לפחממות כמו פרוקטוז, גלוקוז, גלקטן, פוליאולים ולקטוז. מחקרים מצאו שמזונות שמכילים את הפחממות האלו מחמירים את התסמינים אצל אנשים שסובלים ממעי רגיש. המנעות זמנית ממזונות שעשירים בFODMAP, יכולה להקל על תסמיני מעי רגיש, עד שהמעי ישתקם והרגישות שלו תרד.

יחד עם זאת, דיאטת דלת פודמאפ היא אינה פתרון יעיל לטווח האורך. אחת הבעיות בדיאטה הזו היא שהיא מאד מוגבלת מבחינת כמות הסיבים שבה. מזונות שעשירים בסיבים פרה-ביוטיים וחשובים מאד עבור חיידקי המעי שלנו כדוגמת בצל, שום, כרישה, ארטישוק ירושלמי, אספרגוס, תפוחים, לחם מחמצת וכרוב כבוש לא נכללים כחלק מהדיאטה, ולכן אם נצנמדים אליה לטווח ארוך, זה בסופו של דבר עלול לפגוע במיקרוביום של המעי ולגרום ליותר נזק מתועלת.

צמחי המרפא הטובים ביותר עבור עצירות ומעי רגיש גם לעולם צמחי המרפא יש מה להציע לטיפול בעצירות על רקע של מעי רגיש. ישנם צמחים הרבים שיכולים להקל על התסמינים, להפיג נפיחות וכאב, להגביר את פעילות הכבד ולשפר את תנועתיות המעיים. ג'ינג'ר, מנטה חריפה, שומר, שן הארי, גדילן מצוי, ורבנה רפואית, אלוורה ושוש קרח הם רק חלק קטן מרשימה ארוכה של צמחים שיכולים להיות לעזר, ולטפל באופן מעמיק הן במעי רגיש והן בתסמינים הנלווים אליו.

כמובן לא לשכוח להתייעץ עם הרבליסט קליני מוסמך לפני השימוש בצמחי מרפא!

לשיחת ייעוץ בווטסאפ

מקורות:

1. Understanding irritable bowel syndrome with constipation. American Society of Gastrointestinal Endoscopy. Link Here

2. Staudacher J, Lomer M, et al., A Diet Low in FODMAPs Reduces Symptoms in Patients with Irritable Bowel Syndrome and A Probiotic Restores Bifidobacterium Species: A Randomized Controlled Trial, 2017 Oct., Gastroenterology, Vol. 153, Issue 4, p936-947. Link here

3. Zahedi MJ, Behrouz V, Azimi M, Low fermentable oligo-di-monosaccharides and polyols diet versus general dietary advice in patients with diarrhea-predominant irritable bowel syndrome: A randomized controlled trial. 2018 Jun; 33(6): 1192-1199. PMID: 29159993

4. Amarowicz R, Dykes GA, Pegg RB. Antibacterial activity of tannin constituents from Phaseolus vulgaris, Fagoypyrum esculentum, Corylus avellana, and Juglans nigra. Fitoterapia. 2008 Apr;79(3):217-9. doi: 10.1016/j.fitote.2007.11.019. Epub 2008 Feb 9. PMID: 18325686

5. Wicks S, Taylor CM, Luo M, Blanchard E 4th, Ribnicky DM, Cefalu WT, Mynatt RL, Welsh DA. Artemisia supplementation differentially affects the mucosal and luminal ileal microbiota of diet-induced obese mice. Nutrition. 2014 Jul-Aug;30(7-8 Suppl):S26-30. doi: 10.1016/j.nut.2014.02.007. Epub 2014 Feb 26. PMID: 24985102

6. Zhang L, Wu X, Yang R, Chen F, Liao Y, Zhu Z, Wu Z, Sun X, Wang L. Effects of Berberine on the Gastrointestinal Microbiota. Front Cell Infect Microbiol. 2021 Feb 19;10:588517. doi: 10.3389/fcimb.2020.588517. PMID: 33680978

7. Soleimanpour S, Sedighinia FS, Safipour Afshar A, Zarif R, Ghazvini K. Antibacterial activity of Tribulus and its synergistic effect with Capsella bursa-pastoris and Glycyrrhiza glabra against oral pathogens: an in-vitro study. Avicenna J Phytomed. 2015 May-Jun;5(3):210-7. PMID: 26101754

8. Agbaje EO. Gastrointestinal effects of Syzigium aromaticum (L) Merr. & Perry (Myrtaceae) in animal models. Nig Q J Hosp Med. 2008 Jul-Sep;18(3):137-41. doi: 10.4314/nqjhm.v18i3.45015. PMID: 19062476

9. Zhou Q, Verne ML, Fields JZ, Lefante JJ, Basra S, Salameh H, Verne GN. Randomized placebo-controlled trial of dietary glutamine supplements for postinfectious irritable bowel syndrome. Gut. 2019 Jun;68(6):996-1002. doi: 10.1136/gutjnl-2017-315136. Epub 2018 Aug 14. PMID: 30108163