top of page
חיפוש

שאלות ותשובות על סיבו

מהו סיבו?

סיבו הוא מצב זיהומי במערכת העיכול, שבו מתרחש שגשוג יתר של חיידקים במעי הדק. החיידקים פולטים גזים שונים (מימן, מתאן ומימן גופריתי), ולפי סוג הגז, ניתן לאבחן בעצם את סוג הסיבו. זוהי תופעה מאד נפוצה באוכלוסייה, אך אנשים רבים מהם בכלל לא יודעים שיש להם סיבו, מאחר ולסיבו יש מגוון מאד גדול של תסמינים שמזכירים את תסמונת המעי הרגיש ולכן, הרפואה לא תמיד מצליחה להגיע לאבחנה מדוייקת. בטיפולים אני נתקלת בהמון מקרים של מטופלים שלקח להם שנים לקבל אבחנה של סיבו. שנים של סבל, ייאוש וחוסר וודאות.


מהם התסמינים העיקריים של סיבו?

התסמינים העיקריים של סיבו הם כאבי בטן, נפיחויות , גזים שלשולים, עצירויות. בסיבו מסוג מימן יש יותר נטיה לשלשולים, כולל הנפיחות והגזים ובסיבו מסוג מתאן ישנה יותר נטיה לעצירויות. (אך ישנם גם תסמינים רבים שיכולים להיות גם מחוץ למערכת העיכול, ולא תמיד מקשרים בינהם לבין סיבו). לקריאה בהרחבה על תסמיני סיבו.


כיצד ניתן לטפל בסיבו בהצלחה?

סיבו זה מצב בהחלט מורכב, אך ניתן לטפל בו בהצלחה ולמנוע את חזרתו באמצעים טבעיים של תזונה נכונה, תוספי תזונה וצמחי מרפא. למעשה, שילוב של הטיפול הטבעי לצד הטיפול הקונבנציונלי משפר בהרבה את סיכויי ההצלחה של הטיפול.


אילו סוגי סיבו נבדקים בבדיקת נשיפה?

שני סוגי הסיבו שנבדקים היום בבדיקת הנשיפה הם סיבו מסוג מימן וסיבו מסוג מתאן. סיבו מסוג מימן גופריתי לא נבדק בבדיקה שקיימת היום בארץ, אך ניתן לאבחן אותו על סמך אבחנה מבדלת.


כיצד מתבצעת בדיקת סיבו?

בדיקת הסיבו מתבצעת על ידי מכשיר חדשני "Global Diagnostics". הבדיקה עצמה מתבצעת על ידי שתיית תמיסה מתוקה שמכילה גלוקוז או לקטולוז ולאחר מכן נשיפה לתוך צינורית שמחוברת למכשיר כל רבע שעה במשך שעה וחצי. המכשיר בודק נוכחות של גזי מימן ומתאן ואת השינוי שלהם.


כיצד ניתן לאבחן סיבו מסוג מימן גופריתי?

בסיבו מסוג מימן גופריתי התסמינים מאד דומים לסיבו מסוג מימן, אך בנוסף הוא בדרך כלל מלווה גם ריח חריף וחזק של הגזים והיציאות . לרוב נחשוד בנוכחות של גז מימן גופריתי כאשר הבדיקות נשיפה יוצאות תקינות, למרות נוכחות של התסמינים, במיוחד אם גם קיים הריח החריף האופייני לגופרית. מבחית הטיפול הקונבנציונלי אין הבדל בטיפול בין סיבו מימן וסיבו מימן גופריתי.


מהן התרופות שעלולות לגרום לסיבו?

חשוב לדעת שישנן תרופות שעלולות לגרום לסיבו, כמו למשל תרופות מעולם הנרקוטיקה, כמו מורפיום, וכן תרופות שמאטות את התנועתיות והפעילות של מערכת העיכול (שלוקחים במצבים של שלשולים) כמו אימודיום וסטופיט וכן תרופות אנטי כולינרגיות לטיפול בדרכי השתן. לטענת ד"ר גיא רוזנר, התרופות שהכי מגבירות את הסיכון לסיבו אלו תרופות סותרות חומצה ממשפחת PPI (שנותנים אותן בדרך כלל לטיפול בצרבות, חומציות יתר בקיבה והליקובקטור פילורי) אך הנושא עדיין נמצא בבדיקה.


אילו טיפולים אנטיביוטיים קיימים היום לטיפול בסיבו?

יש מספר סוגי אנטיביוטיקות לטיפול בסיבו. הטיפול האנטיביוטי נע בין 10-14 ימים והמטרה שלו היא להביא להפחית משמעותית של החיידקים במעי הדק וכן לגרום לשינוי בדנ"א של החיידקים עצמם על מנת שלא יתרבו ויפרישו רעלנים.

האנטיביוטיקה המקובלת כיום לטיפול בסיבו מסוג מימן היא הריפלקסמין או בשמה השני, לורמיקס. אנטיביוטיקה זו נחשבת ליחסית בטוחה לשימוש, אך חסרונותיה הם שסיבו הוא לא ההתוויה הראשונה שלה והיא יחסית יקרה. כמו כן לאנטיביוטיקה הזו ישנן תופעות לוואי כמו למשל כאבי ראש, סחרחורות, בצקת/נפיחות בגפיים התחתונות, חוסר שיווי משקל, הסמקה בפנים ועוד.

הטיפול האנטיביוטי בסיבו מסוג מתאן הוא קצת יותר מורכב ומאתגר ומשלב שני סוגי אנטיביוטיקה -לורמיקס ונאומיצין. הנאומיצין, זו אנטיביוטיקה מאד ישנה, ומאד קשה להשגה. בעייתיות נוספת שקיימת איתה היא שהיא פחות מתאימה לאנשים עם בעיה כלייתית, אנשים מבוגרים או עם כאלו עם בעיות שמיעה (קיים סיכוי מסויים לפגיעה עצבית כמו הפרעות שמיעה, פגיעה בשיווי משקל, הפרעה בתפקודי כליות וכו) .

מעבר לזאת, חשוב לשים לב, שאם לוקחים טיפול אנטיביוטי ומדכאים את החיידקים במעי הדק, ייתכן שגשוג של חיידקים אחרים במעי הגס כמו קלוסטרידיום, קנדידה ופטריות נוספות שפולטות גז מסוג מימן הגופריתי. כך שיש לשקול בכובד ראש טיפול אנטיביוטי כטיפול הבלעדי לסיבו.


האם יש קשר בין סיבו למחלות מעי דלקתיות, קרוהן וקוליטיס כיבית?

קיים קשר בין מחלות מעי דלקתיות להתפרצות סיבו. למעשה לא כל התסמינים של קרוהן וקוליטיס כיבית מקושרים לווא דווקא לדלקת, פעמים רבות מדובר בסיבו כתופעה שנלווית למחלת המעי. מתמודדי קרוהן וקוליטיס כיבית הם בסיכון מוגבר יותר לפתח סיבו משאר האוכלוסיה. למעשה ב- 23% ממקרי קרוהן וקוליטיס כיבית יש גם שגשוג יתר של חיידיקים במעי הדק, ולעיתים התסמינים של הסיבו הם יותר דומיננטיים מהמחלה המקורית! גם ניתוחים וכריתה של חלקים מהמעי מעלים את הסיכון לפתח סיבו וחשוב להיות מודעים לכך.


למי חשוב לבצע בדיקת סיבו?

בתור נטורופתית שמתמחה בטיפול טבעי במערכת העיכול ובסיבו בפרט, חשוב לי למנוע מצבים של אבחנה שגויה ולהעלות את המודעות לסיבו. דעתי האישית היא, שרוב האנשים שמתמודדים עם בעיות כרוניות במערכת העיכול, צריכים בין היתר גם לעשות בדיקת נשיפה, כדי לשלול נוכחות של סיבו ולטפל בו במידה וימצאו חיוביים.






bottom of page